הצייד / ג'ון לסקואה–ביקורת קריאה


*

את ג'ון לסקואה אני מכיר מספרים קודמים, שחלקם גם עברו תחת עיני הבוחנת ובוקרו כאן בבלוג, כמו הספר בכוונת זדון.

אם בספר הקודם אייב גליצקי היה "רק" בלש במחלק הרצח, הרי שכאן הוא עולה בדרה ונהיה מפקח של המחלק. בתור המפקח, הוא כבר לא יכול ללכת על 'תחושת בטן'. הוא צריך הוכחות ממשיות (נראה שיש כאלה ששוכחים מהיכן הם הגיעו), אבל אפשר להבין אותו.

בשביל זה יש אזרחים – במיוחד החוקר הפרטי המוכשר ויאט האנט, שמקבל הודעת טקסט (SMS) יום אחד שמטלטלת את עולמו "איך אמא שלך מתה?"…

*

הצייד ג'ון לסקואה

*

הוא מעולם לא התעניין בהוריו הביולוגים – הוא נמסר לאימוץ בגיל צעיר מאד על ידי ארגון אימוץ של הכנסייה ולא הסתכל אחורה.

מחקירה ראשונית עולה שאימו נרצחה. הוא מתחיל לחקור רצח שאירע לפני 20 שנה, ומסתייע בחברו, בלש ממחלק הרצח (תחת פיקודו של גליצקי) דבין ג'ול, שלא תמיד מקבל יד חופשית ממפקדו.

הרצח מתחיל להעלות לפני השטח מקרי מוות מוזרים נוספים, כמו התאבדות לכאורה של שוטר ובמקביל, גוויות נוספות נערמות.

*

בכל פעם שהאנט מרגיש שהוא עלה על קצה חוט, נוספת גופה והוא מקבל עוד מסרון שמכוון אותו למקום אחר.

*

העלילה משתרעת על פני ארצות הברית ואף חודרת למדינה השכנה – מקסיקו ולחשד של סכסוך בין כנופיות סוחרי הסמים שם.

*

המתח הנפשי משפיע על ויאט והוא מתמוטט במלון במקסיקו.

האם זה מה שימנע ממנו להמשיך ?

*

ג'ון לסקואה כותב בצורה שוטפת ואני פשוט נהנה לקרוא אותו.

העלילה זורמת, ואפילו אחד כמוני – שלא קורא מילה במילה, אלא מרפרף ומשלים את המשפטים בראש, הצלחתי לעקוב אחרי הפיתולים הסבוכים.

מומלץ לקריאה, במיוחד לאוהבי ג'ון לסקואה וג'ון גרישם (כן – אני מכניס את שניהם לאותה קטגוריה).

*

בכוונת זדון / ג'ון לסקואה – ביקורת קריאה


מה קורה כאשר אחרי 9 שנים, מצליח מי שנאשם והורשע באונס וברצח "לזכות" במשפט חוזר ולהשתחרר בערבות ?

זוהי בערך תחילתו של הספר של ג'ון לסקואה – 'בכוונת זדון'.

בכוונת זדון

ספר על שחיתות ומאבקים פוליטיים פנימיים בתוך מועצת העיר והמשטרה כשעל הכל מנצחים הזוג קרטלי – בעלי הון (עתק) ובעלי אחד משני העיתונים הנפוצים ביותר בסן פרנסיסקו.

כמו כל הורים טובים הם בסך הכל מנסים להגן על הילד שלהם, שהוא "אולי קצת שובב, אבל לא מזיק".

ובכלל, הגברת קרטלי לא מבינה למה מתנהגים אליהם כמו לכל האנשים, אם יש להם כל כך הרבה כסף (?!)

*

ג'ון לסקואה יודע לתאר מצבים מורכבים בצורה פשוטה. נהניתי לקרוא את הספר, למרות שהעלילה עצמה קצת נמתחה לעבר הגבול של "הלא ריאלי" באיזה שהוא שלב, אבל למרות זאת המשכתי לקרוא בלי להשקיע יותר מדי מאמץ כדי "לשבת ולסיים" (בניגוד לספרים אחרים).

שורה תחתונה (שזה מה שהכי חשוב בעצם) – ספר טוב לניקוי הראש, "טוויסט" אחד או שניים קצת יותר מדי, אבל זורם בכיף.

מה שכן – יש הפתעה בסוף.

*

מגב הספר :

בני הזוג קרטלי הינם כוח רב עוצמה בסן פרנסיסקו, מיליארדרים שריפדו כל כיס חשוב במירוץ שלהם לצמרת. לכן כשבנם, רו קרטלי, הורשע באונס וברצח לפני עשור, הונחתו מכות קשות על כל מי שסייע למצות איתו את הדין. ראש חבר המושבעים פוטר מעבודתו ונכנס לרשימה השחורה של התעשייה שלו. התובעת הראשית נזרקה מהמסלול המהיר, וחלומותיה להתמנות לתובעת המחוזית נופצו. ובלש מחלק הרצח אייב גליצקי הועבר למחלקת השכר של המשטרה. בסופו של דבר הצליחו כל השלושה לבנות את חייהם מחדש.

ואז עורכי הדין של רו קרטלי הצליחו להשיג לו משפט חוזר, והוא שוחרר מהכלא.

בתוך עשרים וארבע שעות שרֵפה הורסת את ביתה של העדה הראשית במשפט המקורי, ושרידי גופתה המושחתים מתגלים בין ההריסות. כאשר בשרֵפה שנייה נספה אדם נוסף המעורב במקרה, אייב משוכנע: רו מחפש נקמה. אבל ללא ראיות, ואל מול תקשורת משוחדת הלהוטה להשחיר את פניו של כל מי שמפריע לרו, האם יצליח אייב לעצור את האלימות לפני שימצא את עצמו על הכוונת? מה הוא מוכן עוד להקריב כדי לשים את רו מאחורי הסורגים?

ג´ון לסקואה הוא מחברם של עשרים מותחנים שנמכרו ביותר מעשרה מיליון עותקים ב-75 מדינות ברחבי העולם. הוא חי עם משפחתו בצפון קליפורניה. בזמורה-ביתן ראו אור אחד-עשר מספריו, בהם הבגידה, פרקליט משנה ומבול של סודות.