הגעתי ליעד


הגעתי למשקל היעד שקבעתי לעצמי. האמת – כיף לראות אותו על המשקל.
אבל עכשיו מתחילה המלחמה האמיתית – לשמור על המשקל הזה… איך עושים את זה בעצם ? אם אני אמשיך לאכול מה שאכלתי עד היום, בתוך "המשטר הדיאטטי" שכפיתי על עצמי – אני אמשיך לרדת, וזאת לא המטרה. מצד שני, אם אני אחזור לאכול כמו שאכלתי לפני כן… אני אתחיל שוב לעלות במשקל ואפילו אעבור את המשקל שממנו התחלתי… בעיה.

כרגע אני מתמקד בלא לעלות שוב ולשמור על אותה רמת שובע שהיתה לי במשך כל התקופה הארוכה הזאת. הבוקר עליתי על המשקל וראיתי שאני קילו וחצי מעל היעד, מה שאומר שקצת הגזמתי אתמול עם האוכל. כזה אני – קיצוני, בכל מה שאני עושה, לטוב ולרע. או שאין דבר כזה קיצוני טוב ?

לכל אורך התקופה קיננה בי המחשבה שמא אני הופך לאנורקטי – שהריצה אחר המשקל האידיאלי תוביל אותי לרצות לרדת עוד ועוד. אני שמח שזה לא קרה, שאני שמח על המשקל שלי כמו שהוא – אותו משקל שהיה לי לפני… 16 שנה, 4 ילדים, פעילות גופנית ואכול כפי יכולתך…

חשבתי הרבה והתלבטתי עם עצמי, ואני עדיין בהתלבטות הזאת, אם להניח כאן תמונה שלי בלי חולצה – אני – שגם לבריכה הולך עם חולצה – שלא יראו את הכרס, שלא יראו את הקעקועים, את השיערות בבטן ובחזה… אז הכרס ירדה, נשארו הקעקועים והשיערות, שהם שזורים אחד בשני – הרי אני לא יכול להסיר את השיערות בלייזר בגלל שיש לי קעקועים ובגלל שגילחתי את הבטן והחזה מספר לא מבוטל של פעמים, גדל לי שם יער פרא… אני חושב שהבנתם את הרעיון הכללי… אני אפסיק עם תיאורי הזוועה ואסכם בכך שאני לא אוהב את איך שאני נראה. מזל שזוגתי אוהבת אותי כמו שאני – קוף.
גם אין לי תמונה של "לפני", כך שאני גם לא יכול לעשות השוואה ויזואלית של מצב הבטן שלי שהיתה לפני מספר חודשים (אני כבר לא זוכר מתי התחלתי את השינוי התזונתי הזה.

אבל הגעתי ליעד!!!

עכשיו החוכמה היא להמשיך הלאה, ולקראת ארוחת שישי המתקרבת היום, להקפיד ולהמשיך לאכול בריא ואף יותר חשוב מזה – להקפיד לאכול נכון.

אז תמונה שלי shitless לא תקבלו כאן, עד כמה שאתם בטח רוצים 🙂 תאלצו לקבל את המילה שלי…

אז עד הפעם הבאה – שבה אני אביא לכם איזו סקירה על מוצר או על מקום, מתכון או מסעדה או אפילו סתם טיול בארץ או בעולם חלק ראשון או חלק שני – נשתמע לנו חברים.

אבא ואמא יושבים על קוצים


כשהשכן מקומה שש מתחיל את הבית לשפץ,
אבא ממש מתרגז ואומר שהוא "עוד שנייה מתפוצץ!"
"אבא, רק בלונים מתפוצצים, ואתה בכלל לא בלון!
אני רוצה שתישאר אבא, ולא תעוף לי מהחלון."
מזל שאמא מסבירה מהר ומרגיעה אותי מיד:
"כשמישהו עומד להתפוצץ – כנראה הוא כועס במיוחד."

להמשיך לקרוא

בקבוק אימון מגיל צעיר


איזה מזל שלאחיינים שלי יש דוד עם תחביב מוזר – הוא גם בלוגר לעת מצוא…
אז מידי פעם הם מקבלים הפתעות וכל מיני דברים מיוחדים (והם בעצם לא מבינים שהם שפני הנסיונות שלי) להמשיך לקרוא

יהלומים למבוגרים


מה אפשר להגיד על יהלום שלא אמרו כבר ?יהלום מיכל אדלר

שהוא חברה הטוב ביותר של האישה, שהוא נוצץ ושהזה החומר החזק ביותר בטבע… אז על הנקודה הזאת אני רוצה להתעכב שניה – יהלום, שהוא חברה הטוב ביותר של האישה אבל הוא גם החומר החזק ביותר בטבע, ברגע שהיא תאמץ אותו אל לבבה הוא עלול להשאיר שם שריטות… להמשיך לקרוא

אלבום תמונות דיגיטלי


זוכרים פעם… שהתמונות היו ממשיות ועשויות (לרוב) מנייר ?

היינו לקוחים את הדבר הזה שנקרא "פילם" לחנות מיוחדת ושם היו מפתחים לנו אותו…

ואז היינו יושבים עם שקית מלאה בתמונות כאלה (8X13 או 10X15) וממיינים את הטובות יותר והטובות פחות, והיינו מתבאסים על התמונות ש- "בזבזנו"… להמשיך לקרוא

תקווה חדשה להורים שבדרך ?


הפוסט הזה עומד להיראות כמו פוסט פרסומי… ואולי איפה שהוא יש בזה משהו…

אבל בתור אחד שעובר יחד עם זוגתו טיפולי הפרייה (IVF + PGD), אני מאמין שהמיזם הזה חשוב ויכול לסייע רבות, לי אולי כבר לא, אבל לאלה שרוצים להיות הורים שמנסים להיות הורים, שכל מה שהם מבקשים זה ילד… אולי זאת תהיה התשובה הפשוטה ביותר בשבילם – ללא ניתוחים, ללא הרדמה ועם אחוזי הצלחה גבוהים פי… 50 אפילו…

אז מה זה אותו מיזם מסתורי שאני רוצה להכיר לכם ? הסכיתו וקראו להמשיך לקרוא

שלום (בית) וביטחון (עצמי)


*

…"משנת אדלר נבנתה בהשראת הפילוסופיה של עמנואל קאנט מתוך הראייה שהסובייקטיבי הוא האובייקטיביות היחידה, כלומר שהמציאות שאליה נחשף האדם ואשר מלווה את חייו היא מה שהתקבל מנתוני החושים שלו, ניסיון החיים שלו ועבר דרך העיבוד של תפיסת העולם וצורת החשיבה שלו.

המציאות של האדם היא המציאות הרלוונטית היחידה, כשהאדם משתנה המציאות משתנה. המציאות יכולה להיות מעוצבת על ידי האופן בו אנו מגדירים אותה, האדם מפנים את משמעות המלים שהוא בחר כדי לתאר את המציאות וגוזר מכך השלכות נוספות.

העיקרון המרכזי במשנתו של אדלר הוא העיקרון של בחירה חופשית, האדם יכול לבחור את האופן בו יפרש את המציאות ועקב כך (היות שהסובייקטיבי הוא האובייקטיבי) הוא בורא את המציאות שהוא בחר.

בנקודה זו נבדלת תורתו של אלפרד אדלר באופן מהותי מתורותיהם של יונג ופרויד הממוקדים יותר בעבר ורואים את האדם כבעל פחות אפשרויות. הגישה הטיפולית של אדלר ממוקדת בפתיחת אפשרויות, לאפשר לאדם לברוא לו תפישת מציאות שיש בה יותר אפשרויות ומשרתת יותר את מטרותיו"… (מתוך ויקיפדיה)

יכול להיות שאני לא מסכים בכל מאת האחוזים עם מה שאלפרד אדלר אמר או כתב, אבל על פי תורה זו נבנה מודל שלם חינוך הורים וילדים – ועם הצלחה לא מתווכחים.

*

אז איפה אנחנו עומדים ?

אנאבלה שקד- קרדיט יח'צ 4

אנאבלה שקד- קרדיט יח'צ 4

 

הוזמנתי אתמול להרצאה של הגב' אנאבלה שקד ועברתי (יחד עם עוד 50 איש, שרובם עוסקים בחינוך והוראה) שטיפה על כך שאנחנו לא מגדלים את הילדים נכון…

זה לא שהיא באה ועשתה לנו נו נו נו… היא פשוט לקחה את החיים הממוצעים של כל אחד ואחת מאתנו – העמידה לנו מראה מול הפנים והראתה לנו איך המשפחה המודרנית חיה כיום – אמא ואבא עסוקים בקריירה (שוויון – לא ?), עייפים, ללא שמחת חיים ו- 2.4 ילדים בממוצע ששקועים מול המסכים (סלולרי, טאבלט, טלוויזיה) מסובבים אותם על האצבע הקטנה שלהם, מזלזלים בהם או בקיצור – מה שנקרא בעבר "סמכות הורית" נעלם כמעט לגמרי.

אנחנו, בתור הורים "מודרניים" רוצים להעניק לילדים שלנו דמוקרטיה, שוויון, חופש… אבל בניגוד אלינו, שאנחנו מבינים שדמוקרטיה ללא חוקים הופכת לאנרכיה, הילדים לוקחים את החופש (מה זה לוקחים ? תופסים חזק בשתי ידיים) ולגבי החוקים… רק אם זה נוח להם באותו רגע…המשפחה המודרנית

*

בום !!!

*

אני חושב שהנחתתי עליכם איזו שהיא פצצה ככה פתאום ובלי הכנה. אז בואו נעשה סדר בדברים :

אנאבלה שקד היא פסיכותרפיסטית, מדריכה מוסמכת בעלת תואר שני בתרפיה בהבעה ויצירה. היא מייסדת ומרצה בבית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומנהלת ומרצה בבית הספר להכשרת מאמנים במכון אדלר. אנאבלה היא מטפלת פרטנית, זוגית וקבוצתית בגישת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית וסגן יו"ר ועדת ההשתלמויות באגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת.

*
מכון אדלר

*

אז מה עושים ? (הרצאה על קצה המזלג)שלום (בית ובטחון (עצמי)

קודם כל צריך לשכוח מ- "סמכות הורית" ולעבור ל- "מנהיגות הורית".
כשההורה אומר משהו, הוא צריך לעמוד מאחורי המילה שלו (דבר שאני באופן אישי מבצע עם הילדים שלי מאז שהיו קטנים).
בקורסים ובהרצאות, מקבלים ההורים כלים כדי ללמוד ולהכיר את הילד ועל ידי כך ליצור השפעה ודיאלוג תוך מתן יחס, כבוד והקשבה.
הילדות היא ההכנה של הילדים לחיים האמיתיים. זו בעצם הטירונות שלהם. על ההורה לשאול את עצמו – 'האם מה שאני עושה מכין את הילד לחיים ?
צריך ללמד את הילד (וגם את ההורה) שיש יותר מאדם אחד בבית – Its not all about you…
יש להתאים את סדר היום של המשפחה לכלל המשפחה ולא רק לצרכים של הילד (גם להורים מגיע קצת).
יש לפתח בילד ביטחון עצמי! זו התכונה החשובה ביותר שיש לשאוף להקנות לילדים (לזכור – ביקורת מחסלת את הביטחון העצמי).
לתת לילדים להתמודד עם קשיים (מה שלא הורג – מחשל…)
ולשים לב גם לדברים החיוביים.

*

בגדול, סיכמתי כאן בחצי עמוד הרצאה של שעתיים שמומלצת לכל הורה (לפי דעתי).

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מתכוון לגרור את אשתי (בשערות אם צריך – אבל בלי אלימות) לכמה קורסים במכון אדלר ואולי, מי יודע – אולי גם להתחיל להנחות קבוצות…

המטרה שלי היא לקחת את הדברים שמתאימים לי וליישם (לנסות בכל אופן) אותם על הילדים. נכון שהילדים שלי כבר גדולים יחסית וזה יהיה קשה יותר, ככל שהם יותר קטנים ככה יותר קל לעצב את אופיים, אבל אני מאד מקווה שמימוש השיטה בבית תרגיע את האווירה ותסייע להפחית את רמת החיכוך השלילי שיש לי עם הילדים (אני השוטר הרע)…

אז אני מאחל לכולם בהצלה בגידול הילדים

*