רפואה סינית עתיקה בידיים מערביות


איילת יוגב פשוט לחות בריא

איילת יוגב פשוט לחות בריא

גם את הפוסט הזה אני אתחיל בגילוי נאות: איילת היא בת דוד שלי.

זהו. עכשיו שסיימנו עם הפורמליות, אפשר לעבור ל- "עבודת האלילים" – סתאאאאאאם… דיקור סיני והרפואה הסינית בכלל כבר מזמן לא נחלתם של תמהונים כאלה ואחרים. זוהי רפואה לכל דבר, שמשתמשים בה גם בבתי חולים קונבנציונליים. להמשיך לקרוא

להסיר את המסיכה


כולנו הולכים עם מסיכות.

זה סוג של הגנה… ממה ? מהסביבה, מאנשים ובעצם מכל דבר שיכול או עלול לפגוע בנו בצורה זו או אחרת.

לפני 3 שנים בערך עברתי שינוי בחיים שלי. זה לא היה שינוי – אני חושב שאפשר לקרוא לזה טלטול … כל החיים שלי התהפכו ואני נזרקתי למשהו כמו ריק כזה. הלכתי לאיבוד. פשוטו כמשמעו. אני חושב שאילמלא זוגתי שתחיה, לא הייתי מצליח למצוא את הדרך חזרה. בוודאי שלא לבד.

כמובן שהילדים הרגישו, איזו שאלה. אפילו היום, שלוש שנים אחרי אני חושב שאני עדיין מרגיש ריקושטים ממה שהיה אז.

אבל בסיומו של התהליך אני הסרתי חלק מאד גדול מהמסיכות שכיסו אותי.

אלה מסיכות שהתחילו כבר כשהייתי בן 6 (יש דברים שלא שוכחים).

מאחר ואני חובב קעקועים, ובמיוחד כאלה שמסמלים נקודות ציון בחיים שלי, בין אם נקודות הציון אמיתיות או לא, החלטתי להוסיף אחד נוסף.

לקח לי זמן עד שהחלטתי מה אני באמת רוצה, ובסופו של התהליך מצאתי ! אני אעשה קעקוע של… תיכף תראו (ספוילר).

ישבתי וחשבתי איך הכי כדאי לעשות את זה והגיתי לי סקיצה ראשונית.

*

סקיצה ראשונית

*

מאחר ואני לא צייר מדופלם, הסקיצה לא ממש היתה מובנת.

טלפון אחד לדודי (), שאותו אני מכיר עוד מלימודי התיכון, הסבר קצר מה זה אמור להיות וכבר קיבלתי 2 דוגמאות.

*

הצעות ראשוניות

*

בחרתי לי את המסיכה שיותר מצאה חן בעיני (הימנית). והגעתי לסטודיו.

בסטודיו הסברתי לדודי מה הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי הקעקוע הספציפי, מה מסתתר מאחורי המסיכה, והוא הבין וישב להכין את עבודת האומנות.

כשהתוצאה מצאה חן בעיני – הוא ממש הבין למה אני מתכוון, נשכבתי לי בתנוחת סירנה (בת-ים) והפקרתי את ירכי הימנית לטיפולו המסור.

*

לכל מי שרוצה לדעת – זה ממש, אבל ממש לא כאב!

סיימנו את החלק הראשון של המסכה אחרי שעתיים של עבודה – אני אומר סיימנו כאילו לי היה איזה חלק בעשייה – אני בסך הכל שכבתי שם ונמנמתי.

זאת היתה התוצאה של החלק הראשון :

שלב א'

*

המתנתי שבועיים – שלושה שהקעקוע יחלים ולי יתפנה זמן (וגם לו – כמובן) ובאתי להשלים את העבודה.

דודי שבר את הגב וגם עשינו לנו הפסקה קטנה באמצע..

*

אמצע התהליך

*

אבל אחרי עוד 4 שעות של עבודה מטורפת הגיעה התוצאה הסופית.

*

מסיכה קולאז

*

אז למי שלא הבין עד עכשיו – מדובר בפנים של בן אדם (הפנים שלי שמיוצגות בקעקוע ע"י אישה) שהמסכה (בקעקוע זאת מסכה פיזית) פשוט נוזלת לו/לה. פחות "הגנות", פחות בריחה, פחות הסתתרות מאחורי מסכה, פחות להציג את עצמי כמישהו שאני לא…

*

כן ! זה עלה לי ! ואני לא מדבר על כסף. זה עלה לי בחברים, שעכשיו קשה לי לדבר איתם כי הם הכירו אותי במשך שנים כ- X ועכשיו אני פתאום מישהו אחר. זה עלה לי בבריאות כי אני צריך לחשוב לפני שאני אומר משהו – האם "המסכה" אומרת אותו, או שמא איל אומר אותו.

זה קשה ! זה תהליך שגבה ממני הרבה, זה תהליך שאני התחלתי אותו לפני 3 שנים ואני עדיין עובר אותו.

אישתי עוזרת לי – והרבה. כשהיא מרגישה שהמסכה מתחילה לחזור היא "מאפסת" אותי ומחזירה אותי למסלול.

*

אבל אני חושב שבשורה התחתונה אני יותר שלם עם עצמי, וזה מה שחשוב. מי שלא רוצה אותי כמו שאני, נטול מסכות – יכול לקחת את הרגליים וללכת. אני לא קופה על אף אחד להיות חבר שלי. אבל מי שנשאר – שיקבל אותי כמו שאני – איל חדש! איל יותר אמיתי.

*

על קנאביס וצמחים אחרים


בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון למסיבת פורים וקסמן עמד בפינה מבויש, זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים. "חשבתי שאתה בהודו" אמרתי לו "אני בהודו" הוא אמר "וגם אתה עכשיו בהודו אתה לא מרגיש מוזר?! אנחנו כאן אורחים לרגע הבט סביב, זאת לא המסיבה שלנו, אתה מקשיב?" "אני מקשיב" אמרתי לו "וזה באמת שיר לא מוכר" "נכון מאד" אמר לי וקסמן – "זמנך עבר"…

ולמה בחרתי להתחיל עם השיר המדהים הזה שיצא בדיסק משנת 87' ? כי את אותו וקסמן שאהוד בנאי שר עליו, יצא לי לפגוש לפני מספר ימים. מתברר שהם נפגשו בצבא, בשל"ט ובתעלה ביום כיפור. בשנת 74' הם נפגשו ממש במקרה כשניסו לפרוק את זוועות המלחמה באמסטרדם בסדנאות יוגה למיניהן. כמה שנים מאוחר יותר הם נפגשו שוב, הפעם בקומונה שאורגנה ע"י אחד מוותיקי ראש פינה – לוליק שמו, וחיו כשנה ביחד. מאז הם בקשרים פה ושם. אז מי זה הווקסמן הזה ? דר יעקב וקסמן ד"ר יעקב וקסמן (ד"ר לביולוגיה). את מוחו המבריק גילו כבר בגיל צעיר – בסביבות גיל 13 התחיל ללמוד ב- "נוער שוחר מדע" במכון ווייצמן ונמשך לפקולטה לחקלאות. * את הפוסט דוקטורט השני שלו, עשה באוניברסיטת וירג'יניה ולאחר כשנה וחצי שב לארץ לסעוד את אימו שסבלה מסרטן המעי הגס. מאחר ומשפחתו נושאת את הגן, החליט להילחם במחלה בדרכים טבעיות, תוך שהוא רותם את הידע שלו בביולוגיה ובוטניקה לעניין. הוא גילה שנבטים ונבטוטים מסוגים שונים יכולים לסייע במניעה וריפוי של סרטן, מחלות לב, הסתיידות עורקים, סכרת, השמנה, פרקינסון, ועוד ועוד. הוא מקפיד לשתות בבוקר כוס של מיץ נבט חיטה. היתה תקופה בה הקים חוות גידול של נבטים ונבטוטים במטולה, בשם "הר-נבט", אולם החווה הפסידה כספים ולבסוף נסגרה. * אז מה עשה ד"ר וקסמן (או יעקב – כפי שהוא מתעקש שאקרא לו) למענינו, שהוא "זכה" להיכנס כפוסט לבלוג שלי ? להיות חבר של אהוד בנאי כבר שנים זה עוזר, אבל לא מספיק… ד"ר וקסמן היה קשור לחברה שנקראת "תיקון עולם", ספק הקנאביס הרפואי הגדול בארץ. הוא מבין פורצי הדרך ואחד האנשים המוסמכים בארץ בכל הנושא של קנאביס רפואי (ולא נשכח את מקומו של פרופ' משולם, שקיבל פרס ישראל על פועלו) * קצת על צמח הקנאביס

הקנאביס הוא צמח בעל סגולות רפואיות ייחודיות, ומתייחס לחלקי הצמח המיועדים למרפא האיכות הרפואית נקבעת על ידי מספר גורמים אופן הגידול האורגני, שמירה על רמת אחוזים גבוהים של חומרים פעילים, השבחת זנים תוך בדיקות מעבדתיות שוטפות ובעיקר התאמה וייעוד זנים למחלות שונות בשיתוף עם המטופל. עד לשנות ה – 30 של המאה הקודמת תרופות אשר הכילו תמציות של הצמח היו חלק מהפארמקופיאה העולמית, רק ב – 1937 הופסק השימוש הרפואי בקנאביס בארה"ב. באירופה השימוש  הרפואי במוצרי הקנאביס נמשך עד תחילת שנות ה – 70. בצמח קיימים 462 חומרים, ביניהם זוהו יותר מ – 100 קנבינואידים, פלוונואידים, וטרפנואידים. הקנבינואיד ה"מפורסם" ביותר הוא ה – THC , שזוהה ובודד לראשונה בשנת 1964 במכון וייצמן על ידי פרופ' יחיאל גאוני ופרופ' רפאל משולם (מורהו של ד"ר וקסמן), שקיבל את פרס ישראל על חקר הקנביס. זנים שונים של קנביס מכילים אחוזים ויחסים שונים של החומרים הפעילים. * הקנבינואידים העיקריים הצמח הם:

THC

הוא החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס, מולקולה ממשפחת הקנבינואידים, האחראי העיקרי לאפקט הממסטל של הצמח,משכך כאבים ומגן על העצבים, נקשר באופן זהה לרצפטורים CB1 ו CB2

CBD

לא ממסטל, ממתן את האפקט האופורי של ה – THC , מקל בזעזועים, דלקות ובחילות.

CBN

נמצא בכמות קטנה בצמח טרי אך בעיקר פרוק ראשוני של ה – THC , הרמה של ה – CBN עולה בזמן שרמת ה – THC יורדת, בעל אפקט אופורי קל ובעיקר מרגיע. (מתוך האתר של תיקון עולם).

* ד"ר וקסמן חבר משנת 94' ב- 'עלה ירוק' ומקבל קנאביס רפואי ברשיון משרד הבריאות. הוא גם "לקח על עצמו" את כל נושא תיק הקנאביס הרפואי בארץ. בין השאר, הוא נטל חלק במציאת זן קנאביס אשר רמת ה- THC שלו נמוכה מאד (יחסית) ואילו רמת ה- CBD שלו גבוהה (יחסית) – כלומר צמח קנאביס שכמעט ולא ממסטל, ללא תחושת "היי" וללא "מאנצ'יס" אך עם זאת המשתמש מקבל את כל הדברים החיוביים מהצמח – סיוע בהעלמת סיוטים לסובלים מ- PTSD, מלחמה בתאים סרטניים, משכך כאבים, מרגיע שרירים לחולי פרקינסון והרשימה עוד ארוכה. * בינתיים, בימים אלו, מתמקד ד"ר וקסמן בגידול הנבטים האורגניים ומחפש דרך להפיכתם לקפסולות.

גלקסי טאב 3–רשמים וחוויות


אחרי שכתבתי את הפוסט על הגלקסי טאב 3, שאלו אותי אנשים כל מיני שאלות, ביניהן – "מה, הוא עד כדי כך טוב ? אין בו שום דבר רע ?" ועוד כהנה וכהנה שאלות משאלות שונות.

עניתי להם שהפוסט היה התרשמות ראשונית מהטאבלט ופוסט נוסף יגיע אחרי שאני "אתעסק" איתו קצת.

אז עברו להם שבועיים (ועוד יום למי שמתעקש) והנה מגיע הפוסט השני.

אז מה היה לנו ?

טאבלט חתיך בצבע לבן '8.1, מסך 16Mצבעים TFT ועוד פיצ'רים שונים שלא נחזור עליהם שוב (חלקם מגניבים יותר וחלקם "פשוטים").

הפלוס הכי גדול שלו – הוא קטן. הוא נכנס לי לתיק יחד עם המטען (תיכף נגיע גם אליו) וכמעט ולא מרגישים אותו עם משקל של קצת מעל 300 גרם.

20130924_175520_מתתיהו דנקנר20130924_175606_מתתיהו דנקנר

המינוס הכי גדול שלו – הוא קטן. טאבלט, לדעתי בכל אופן, צריך להיות משהו גדול, שאפשר יהיה לעבוד איתו, לכתוב בו בלי לאבד את האותיות ושהמסך שלו יראה את מה שהסמארטפון לא מראה. ואת זה מאבדים בכל טאבלט מתחת ל- '10.

20130924_175207_מתתיהו דנקנר

גם כשאני נותן לילדים לשחק בו, הם מהר מאד עוזבים אותו וחוזרים לטאבלט הגדול, שם הם יכולים לראות ולשחק בנוחות ובלי לאמץ את העיניים יותר מדי.

גם לראות סרטים הרבה יותר קשה במסך '8 מאשר במסך '10.

מה שכן, הרבה יותר קל, נוח וכיף להחזיק אותו ביד אחת (במיוחד כדי לצלם).

20130910_154649

אז מי אמר שהגודל לא קובע ? סמיילי

תראו – מי שהגודל הזה מספיק לו לעבודות היומיומיות השוטפות, סבבה (להזכירכם שהדגם הספציפי הזה הוא לא 3G אלא Wi-Fi בלבד). אבל אם צריך משהו שיעבוד בתור לפטופ או במקום… כאן כבר הגודל מתחיל להשפיע.

מינוס נוסף (שכבר הזכרתי אותו בפוסט הקודם) הוא חוסר הפלאש, מה שמקשה בצילום, בעיקר בתוך הבית ובתאורה חלשה (עם מצלמה הראשית של 5MP) – אינסטגרם פותר הרבה בעיות אבל אנחנו רוצים "מן המוכן", שלא נצטרך לעבוד קשה.

מעבר לכך – הטאבלט מצויין. הוא "נותן עבודה", המעבד שלו מהיר וחזק (אינטל, Atom Z2560
Dual-core 1.5 GHz) ומערכת ההפעלה Android Jelly Bean v4.2.2.

היתרון הכי גדול שלו, לפי דעתי, הוא הסוללה (Li-Ion 4450 mAh) שפשוט מחזיקה ומחזיקה.

בלי להגזים, באיזשהו שלב הרגשתי שלקחת איתי את המטען זה סתם Over Weight בתיק…

לא בתוך תבנית


קיבלתי לקריאה את הספר עם השם "המוזר" – 'לא בתוך תבנית' מאת נעמה שחר.

כבר על הכריכה ראיתי שהוא שונה – אם זאת השורה מתחת לשם הספר 'סיפורים מחדר הטיפול של קלינאית תקשורת', ואם זאת יצירת האומנות של האמנית – יעל שילה.

לא-בתוך-תבנית

הספר מתחיל בהקדמה ובתודות, אבל מה זה בעצם "קלינאי/ת תקשורת" ?

מתוך ויקיפדיה :

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע פרא-רפואי, המאבחן ומטפל במבוגרים ובילדים בעלי הפרעות הגייה, הפרעות בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, הפרעות בתקשורת לא מילולית והפרעות בבליעה. הפרעות אלה יכולות לנבוע מסיבות מגוונות, ומרבית קלינאי תקשורת בקיאים בטיפול רק בחלק מהאוכלוסייה הנעזרת בקלינאי תקשורת.

הפרעות בהגייה בלבד יכולות לנבוע מבעיות קואורדינציה כמו בדיספרקסיה התפתחותית, בעיות פסיכולוגיות, בעיות פיזיות כמו פגם מבני בחך או מסיבות שאינן מובנות דיין כמו בתופעת הגמגום. הפרעה הן בהגייה והן בבליעה אך לא בהבנת שפה ולא בתקשורת לא-מילולית יכולה לנבוע מהפרעה בהנעת השרירים, כמו שיתוק מוחין. הפרעות רק בהגייה ובהבנת שפה מדוברת יכולות לנבוע מחירשות או אפזיה. אדם מהקשת האוטיסטית עשוי להזדקק לסיוע בכל תחומי הטיפול הנ"ל (הפרעות הבליעה של האוטיסטים נובעים ככל הנראה מעודף רגישות למגע בחלל הפה). קלינאי התקשורת מאבחן, נותן טיפול תרגולי והוראתי, ומתאים טכנולוגיה מסייעת כגון מכשיר שמיעה וציוד תקשורת תומכת וחליפית.

מטרתו של קלינאי התקשורת היא לאפשר תקשורת בצורה קלה ונוחה ככל האפשר. קלינאי התקשורת יכול לעבוד במסגרת מערכת החינוך, מערכת הבריאות, או בשוק הפרטי. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי המשלב לימודים בנושאי אודיולוגיה והפרעות שפה ודיבור.

קלינאי תקשורת ממלאים כיום תפקידי מפתח בתהליכי האבחון, הטיפול והשיקום בקרב אוכלוסיות מגוונות, ופעילים במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותם וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות מגוונות.

רבים מקלינאי התקשורת עובדים כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל אנשי מקצוע מתחומים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, טיפול במוזיקה ובאמנות או טיפול בתנועה. קלינאי תקשורת מועסקים במסגרות שונות ומגוונות, בהתאם לתחומי ההתמחות השונים: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות שונות בקהילה ובבתי המטופלים וכן מסגרות פרטיות. אנשי מקצוע בתחום עוסקים באבחון ושיקום ילדים ומבוגרים הסובלים מליקויים שונים, כגון בעיות בהתפתחות שפה ודיבור, חירשות ואובדן שמיעה, גמגום, צרידות, קשיי היגוי ולקויות קריאה וכתיבה. כמו כן מובילים קלינאי תקשורת פרויקטים של הדרכות הורים בתחומי פיתוח השמיעה והשפה בגיל הרך וכן פרויקטים לאיתור מוקדם והתערבות בקשיי שמיעה ושפה כדי להפחית קשיי למידה עתידיים. גם בגיל המבוגר יש חשיבות במניעה, איתור ושיקום קשיי שמיעה לשימור התפקוד המקצועי והחברתי וכן בפעילות לקידום הנגישות וההשתתפות בקהילה. רבים מהם שותפים במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.

ד"ר נעמה שחר, מומחית בתחום התפתחות הילד, ליווי משפחות ואנשי צוות ובניית תכנית התערבות, מנסה להראות לנו, ההורים, את "הצד השני"… איך נראה המפגש מצד המטפל, להעמיד בעצם סוג של מראה מול פני ההורים המביאים את ילדם, שהם חושבים שיש לו בעיה, אל המטפל, קלינאי התקשורת, ואילו מחשבות עוברות למטפל בראש כשהוא בא להתמודד עם "מטופל" חדש… האמת היא שברוב הפעמים, המטופלים הם בעצם ההורים, ולאו דווקא הילד…

*

עד כאן היתה ההקדמה. הפעם עשיתי אותה ארוכה כדי שתבינו עד כמה הספר הזה היה לי לא קל.

איפה שהוא באמצע הספר, כשהמטפלת, ד"ר נעמה שחר, התחילה לדבר על תסמונות, כמו תסמונת דאון או תסמונת פראדר-ווילי, ועל ההתנהגויות של הילדים הסובלים מהתסמונות האלה, הרגשתי צורך לקרוא לשקד (הגדולה שלי – בת 8), לחבק אותה חזק חזק ולומר לה עד כמה אני אוהב אותה וכמה היא חשובה לי (לא אמרתי לה עד כמה שאני שמח שהיא בריאה)…

מי שקרא את הפוסט שלי "קטנים מול המערכת" יודע שהבן הקטן שלי (נדב – בן 4 וחצי) סובל ממחלה (גנטית) שנקראת "קווארנומה"… מה זה, כרגע זה לא משנה.

אני פשוט יצרתי הזדהות עם ההורים שבאים לאבחון עם הילד שלהם והם עומדים בעצם מול הלא נודע עם הדבר היקר להם ביותר…

*

אז כמו שאמרתי, הספר לא קל. הוא מלא במונחים רפואיים (עם הסברים) אבל הוא ספר טוב.

הוא ספר טוב לאנשים שעובדים עם ילדים, הוא ספר מצויין להורים שחושדים שלילד יש איזו שהיא בעיה כזאת או אחרת (הפרעות אכילה, התנהגות וכד').

הסיפורים המתוארים בספר מרגשים, השמות אמנם בדויים אבל האנשים והתופעות אמיתיים מאד.

*

עצוב שקיימות אצלנו תופעות כאלה, אבל אני יותר משמח שיש מי שיכול, אולי לא "לרפא" אבל לפחות להקל על הסבל של כולם – הילדים והסביבה.

רפואה לעשירים


לאשתי שתחיה יש בנייה של השן הקדמית.

אחת לכמה שנים (3-5) ההדבקה נופלת וצריך להדביק מילוי חדש. מדובר בשן קידמית והמראה, איך נאמר, לא הכי אסטטי שבעולם…

שלשום בערב היא נגסה בתפוח ואותו חלק מודבק פשוט נשאר נעוץ בתפוח (כבר עברו 4 שנים מאז ההדבקה הקודמת).

מה עושים ? השעה 10 בערב, אין מרפאת שיניים שפתוחה בשעה כזאת.. הולכים לישון ומחר בבוקר רואים מה עושים.

ואכן, למחרת בבוקר, במקום לנסוע ללימודים, התחלנו לחפש מרפאות שיניים שיקבלו אותנו.

כמובן שיש לנו את הביטוח "המקסימלי" של קופת החולים שלנו (מגן זהב של מכבי). הגענו למרפאת שיניים "מכבי דנט" בכפר סבא, לאחר שדיברנו איתם בטלפון והסברנו להם את המצב והם אמרו לנו להגיע ושנוכל להיכנס בין התורים,

באמת הכניסו אותנו בין התורים… אבל… אישתי עוד לא הספיקה להתרווח בכיסא, וכבר הד"ר נחרד והודיע לה שהוא לא יכול לקבל אותה בין התורים כיוון שזה "לא דחוף" כהגדרתו (?!) מה זאת אומרת לא דחוף ? זה גם לא אסטטי וגם מפריע לה לאכול.

הרופא בשלו – היא צריכה לקבוע תור רגיל כי זה לא דחוף !

בפעם הקודמת, כשעוד היה לי ביטוח שיניים מורחב דרך מקום העבודה, מרפאת השיניים של קופת החולים קיבלה אותה על אותו דבר בדיוק בלי תור וביצעה את העבודה בלי לצייץ בכלל… מה ? בגלל שעכשיו אין לנו ביטוח שיניים מורחב והם לא יכולים לנפח לביטוח את המחיר אז לא מקבלים אותנו ?!

זאת בכל אופן ההרגשה שקיבלנו !

בצר לנו – הרמנו טלפון למרפאה של "מכבי דנט" בנתניה, ושם בדיוק התפנה להם תור מלא בעוד חצי שעה. הצלחתי לעשות את הדרך מכפר סבא לנתניה בחצי שעה והגענו בדיוק בזמן.

אשתי נכנסה וקיבלה את הטיפול (שארך חצי שעה בערך), נפרדנו מ- 400 שקלים טבין ותקילין (אני לא יודע כמה הם מחייבים את הביטוח) – וזה עם ביטוח "מגן זהב" ושמחים וטוחבי לב יצאנו מהמרפאה כשאשתי יכולה לחייך בפה מלא שוב.

אבל את ההרגשה המזעזעת שאם אין לך ביטוח משלים לרפואת שיניים אז לא מקבלים אותך, קשה למחוק !

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לארצות-הברית – שם מי שאין לו ביטוח רפואי נזרק לרחוב או הולך למרפאות חינם ששם הטיפול הוא עזרה ראשונה בלבד או מקסימום שווה ערך למישהו שנותן טיפול במחירי מינימום…

עצוב שזה מה שנהיה מהמדינה שלנו.

אני יודע שעכשיו אני מחפש ביטוח שיניים באופן פרטי, יעלה כמה שיעלה. למזלי הילדים עד גיל 6 זכאים לטיפול חינם (ושקד כבר בת 5…) ולי יש טיפולי שיניים חינם מתוקף היותי נכה צה"ל עם פגימות מסויימות… (שהייתי מוותר על כולן).

אז אני מאחל לכולם בריאות ואושר ובעיקר בלי כאבים, לא של שיניים ולא בשום מקום אחר. 🙂