הגעתי ליעד


הגעתי למשקל היעד שקבעתי לעצמי. האמת – כיף לראות אותו על המשקל.
אבל עכשיו מתחילה המלחמה האמיתית – לשמור על המשקל הזה… איך עושים את זה בעצם ? אם אני אמשיך לאכול מה שאכלתי עד היום, בתוך "המשטר הדיאטטי" שכפיתי על עצמי – אני אמשיך לרדת, וזאת לא המטרה. מצד שני, אם אני אחזור לאכול כמו שאכלתי לפני כן… אני אתחיל שוב לעלות במשקל ואפילו אעבור את המשקל שממנו התחלתי… בעיה.

כרגע אני מתמקד בלא לעלות שוב ולשמור על אותה רמת שובע שהיתה לי במשך כל התקופה הארוכה הזאת. הבוקר עליתי על המשקל וראיתי שאני קילו וחצי מעל היעד, מה שאומר שקצת הגזמתי אתמול עם האוכל. כזה אני – קיצוני, בכל מה שאני עושה, לטוב ולרע. או שאין דבר כזה קיצוני טוב ?

לכל אורך התקופה קיננה בי המחשבה שמא אני הופך לאנורקטי – שהריצה אחר המשקל האידיאלי תוביל אותי לרצות לרדת עוד ועוד. אני שמח שזה לא קרה, שאני שמח על המשקל שלי כמו שהוא – אותו משקל שהיה לי לפני… 16 שנה, 4 ילדים, פעילות גופנית ואכול כפי יכולתך…

חשבתי הרבה והתלבטתי עם עצמי, ואני עדיין בהתלבטות הזאת, אם להניח כאן תמונה שלי בלי חולצה – אני – שגם לבריכה הולך עם חולצה – שלא יראו את הכרס, שלא יראו את הקעקועים, את השיערות בבטן ובחזה… אז הכרס ירדה, נשארו הקעקועים והשיערות, שהם שזורים אחד בשני – הרי אני לא יכול להסיר את השיערות בלייזר בגלל שיש לי קעקועים ובגלל שגילחתי את הבטן והחזה מספר לא מבוטל של פעמים, גדל לי שם יער פרא… אני חושב שהבנתם את הרעיון הכללי… אני אפסיק עם תיאורי הזוועה ואסכם בכך שאני לא אוהב את איך שאני נראה. מזל שזוגתי אוהבת אותי כמו שאני – קוף.
גם אין לי תמונה של "לפני", כך שאני גם לא יכול לעשות השוואה ויזואלית של מצב הבטן שלי שהיתה לפני מספר חודשים (אני כבר לא זוכר מתי התחלתי את השינוי התזונתי הזה.

אבל הגעתי ליעד!!!

עכשיו החוכמה היא להמשיך הלאה, ולקראת ארוחת שישי המתקרבת היום, להקפיד ולהמשיך לאכול בריא ואף יותר חשוב מזה – להקפיד לאכול נכון.

אז תמונה שלי shitless לא תקבלו כאן, עד כמה שאתם בטח רוצים 🙂 תאלצו לקבל את המילה שלי…

אז עד הפעם הבאה – שבה אני אביא לכם איזו סקירה על מוצר או על מקום, מתכון או מסעדה או אפילו סתם טיול בארץ או בעולם חלק ראשון או חלק שני – נשתמע לנו חברים.

עולם אחר TAYA


תקראו לי 'מפגר חברתי' או 'מוגבל קולינרי' אבל את מסעדת TAYA לא היכרתי (רחוב האופה 1 קדימה), ואחרי שהכרתי פתאום גיליתי שכולם מכירים את המסעדה ואף מהללים ומשבחים אותה… ואיפה אני הייתי כשכל זה קרה ???TAYA

להמשיך לקרוא

הזמנת אוכל מבחוץ – יאמי


כמה פעמים רציתם להכין ארוחת ערב שלא כוללת את המרכיבים הרגילים של ביצה, סלט וגבינה לבנה ?

כמה פעמים התחשק לכם 'משהו אחר' ?

*

לפני מספר שבועות פגשתי בפייסבוק ידידה שלי (יחצנית שעבדתי איתה בעבר), והתחלנו לצ'וטט לנו.

'מין הון להון' (ובתרגום : מכאן לכאן) התברר לי שהיא מייחצנת אתר שאני לא שמעתי עליו, אתר בשם יאמי (www.yummi.co.il). אמרתי – ניכנס, עוד אתר של אוכל – אני מנוי כבר על 20, מה כבר יכול להיות אחר ?

*

יאמי

*

ובכן, מתברר שהאתר הזה הוא כן אתר אחר. זה לא סתם עוד אתר של שפים, טבחים, מתכונים ואוכל. זה אתר להזמנת אוכל, לפי טבח, מיקום ועוד כמה קריטריונים… רגע – בואו נתחיל מההתחלה.

*

נכנסים לאתר, קצת עמוס בעיניים אבל "תיק תק" מבינים מה קורה.

קודם כל נרשמים. אפשר דרך הפייסבוק ואפשר "סתם" דרך המייל.

בחלק העליון מכניסים את הישוב שאליו רוצים שתגיע המנה ובחלק הימני מסמנים את הקריטריונים של האוכל שרוצים (כשר, בשר, דגים, חלבי, ללא גלוטן, ללא סוכר, צמחוני וכו'…). אני, מן הסתם, סימנתי "הכל".

אה.. כן.. ברגע שמכניסים את שם הישוב, מצטמצמת רשימת הטבחים ונשארים רק הטבחים שמבצעים משלוחים לישוב שבחרת.

*

התחלתי לעיין בתפריטים של הטבחים שנותרו לי, והתמקדתי על מספר מנות שמשכו לי את העין.

סימנתי לי "לזניה בשרית" של הטבחית גל, האתר הראה לי תמונה של הלזניה, שאל אותי בכמה אנשים מדובר ואיזה גודל של מנה אני רוצה (Small, Medium, Large). בחרתי S ל- 4 סועדים (לנו זה הספיק מעל ומעבר), כתוספת בחרתי פטריות ממולאות בכמה סוגי גבינה ופסטו ולקינוח מאפין של שוקולד נוטלה ואגוזים.

בכל מנה רשום כמה יחידות לסועד (הפטריות, למשל, מגיעות 2 יחידות לסועד, אז הזמנתי רק שתיים).

מוסיפים לסל כל מנה, ומגיעים לקופה.

לא לשכוח – יש להוסיף – 15 ש"ח למשלוח (לכל המנות מכל טבח).

רשמתי את התאריך (לעוד שלושה ימים, בין השעות 18:00 ל- 19:00), ואכן, בגשם שוטף, עם פקקים, בדיוק בשעה 7 הגיעה גל ומסרה לי שקית עם ההזמנה שלי.

לשקית היה מוצמד דף עם השם שלי, הכתובת, מספר ההזמנה, תיאור המנות והכי חשוב – אופן החימום והזמן שהן יכולות להישאר במקרר (ואם אפשר גם בהקפאה).

*

שקית אוכל

*

זוגתי שתחיה ואני התיישבנו והתחלנו לבדוק את המנות –

התחלנו עם הפטריות – טעים.(פטריות פורטבלו לפי דעתי), הפסטו מעט דומיננטי אבל השילוב של הגבינות – מנצח.

*

פטריה עם גבינה ופסטו

*

עברנו לאחת המנות האהובות עלינו, באופן כללי – הלזניה. אין הרבה אפשרויות להרוס לזניה, אם כי כבר נתקלנו בזה בכמה מקומות שאכלנו בהם. האמת – לא ציפינו למה שהגיע – עלי הלזניה היו עשויים ביד ולא קנויים (מייד אפשר להרגיש), בין השכבה האחרונה של הבשר לעלה הלזניה העליון, היתה שכבה של גבינה עדינה והלזניה עצמה אחת הטובות שאכלנו, אם לא ה… ! וכמו שהבנתם, אנחנו חובבי לזניה.

*

מגש לזניה

*

כמו שאמרתי, הזמנתי 4 מנות קטנות. הלזניה הגיעה במגש והיתה מספיקה בהחלט לארבעה אנשים כחלק מארוחה.

עברנו לקינוח – מאפין נוטלה עשיר… אני לא חסיד גדול של שוקולד. האמת – אני לא ממש אוהב שוקולד. אז למה הזמנתי ? כיוון שזוגתי אוהבת שוקולד (מאד).

*

מאפין נוטלה חם וטעים

*

בשלב זה כבר אכלתי לבד. לירון הסתכלה עלי במבט מקנא, אבל היא היתה מלאה כבר אחרי הפטריה ומנת הלזניה.

חיממתי את המאפין 30 שניות במיקרו, הוצאתי וראיתי את השוקולד מבפנים הופך לנוזלי… התחלתי לאכול עם כפית ו… זה פשוט שבה אותי ! לא צריך כדור גלידה ליד, לא צריך שום דבר ! רק את המאפין הזה שהדביק לי את השפתיים ורומם לי את הנשמה. אוי זה היה פשוט – אין לי מילה אחרת – אלוהי. (וזה אומר אחד שלא מת על שוקולד).

בקיצור – YUMMI !

*

אז זאת היתה ארוחת הערב שלנו לאתמול.

*

נחזור לאתר – ניתן להזמין טבח אליכם הביתה שיכין את האוכל ויגיש לכם (מי אמר שצריך לצאת למסעדה כדי לאכול בחוץ מזון גורמה) וכמו כן, ניתן להזמין גם אוכל לאירועים – הכל דרך האתר, הכל בלחיצת כפתור.
שוב – לא להיבהל מעומס המידע באתר, ברגע שמתרגלים (כמה שניות) – זה הכל 'בקלי קלוטוס' (כמו שבתי אומרת).

ולא לשכוח – יש גם שירות לקוחות – היה טעים, לא היה טעים, הטבח/ית איחר/ה…

03-7160699

*

נעבור למחיר – איך אפשר לכתוב על הזמנת אוכל בלי לכתוב כמה זה עולה…

אז אמרנו – המשלוח עולה 15 שקלים מכל טבח שמזמינים ממנו.

ליד כל מנה רשום המחיר שלה, שמתעדכן לפי מספר האנשים שאתם בוחרים.

כל הארוחה שהזמנתי עלתה לי סך הכל 245 שקלים כולל המשלוח.

והתשלום – דרך PAYPAL או דרך כרטיס אשראי, לבחירתכם.

לדעתי זהו מחיר יותר מסביר לכמות האוכל שקיבלנו, ויותר חשוב – לאיכות האוכל.

 

*

www.yummi.co.il

רוטב סויה 'יאמאסה'


אשתי ואני אוהבים לבשל. וכשאנחנו מבשלים, אנחנו אוהבים להשתמש בחומרים איכותיים.

באמת שלא משנה מה נמצא על הכיריים, בתנור או על המחבת – רצוי וכדאי שיהיה טוב. הכוונה בטוב זה לאו דווקא יקר – הכוונה היא מחומרים איכותיים וחשוב לא פחות – אכיל.

בזמן שאנשים שאני מכיר משתמשים בתחליפים ("רוטב בסגנון סיני"), אני מעדיף להשתמש ברוטב סויה אמיתי. ההבדלים בטעם הם אדירים – וברגע שמתרגלים… אין כבר דרך חזרה.

*

הוזמנתי לאירוע של חברת 'יאמאסה', שעד היום סיפקו בארץ בעיקר למוסדות ומסעדות והחלו לשווק גם לשוק הפרטי.

נפגשנו במלון 'שרתון' בתל אביב, במסעדת 'אולב-ליפ' בניצוחו של השף צ'ארלי פדידה.

המינגלינג ההתחלתי כלל מנות מפוארות של אפרטיפים, קפה ושתיה קלה, ואחרי הכולם הגיעו – נכנסנו לממלכה של צ'ארלי –

בזמנו הפנוי מפסל השף צ'ארלי בקרח וחבר בקבוצת שפים המבשלים למען השלום, אולם היום הוא הראה לנו מה עוד אפשר לעשות עם רוטב סויה איכותי (ולא רק לטבול בו סושי).

צןלם ע"י ארן חן

צןלם ע"י ארן חן

בניגוד למתחרה העיקרי שלו, רוטב הסויה של 'יאמאסה' מיוצר בתהליך טבעי ביפן ולא בארה"ב (מיובא ע"י חברת 'מזרח ומערב' ומשווק ע"י 'ליימן-שליסל').
יש לו ארומה עדינה שמדגישה את הטעמים של המזון וטעם ייחודי שמעצים את טעמי התבשיל. הוא אינו מכיל צבעי מאכל או חומר משמר כלשהוא.

*

השף צ'ארלי פדידה הדגים לנו מספר מאכלים המוגשים עם רביכה העשויה בבסיסה מרוטב הסויה –

– שיפודי אננס בציפוי חם ופריך

צולם ע"י ארן חן

צולם ע"י ארן חן

אבל המנה ששבתה את ליבי (ואת חושי הטעם) היתה סלמון מבושל ברוטב סויה בציפוי אגוזי פקאן.

 סלמון מצולחת

ואם חשבתם שאני אשאיר אתכם עם ריר בפה…

להלן המתכון :

מצרכים ל-4 מנות

  • 480 גרם פילה סלמון
  • 120 גרם אגוזי פקאן קלופים וחתוכים דק (ניתן להשתמש בשקדים או בקשיו)

סלט

  • 1 אספרגוס חתוך בעזרת קולפן לכל אורכו
  • 1/2 גזר קלוף בעזרת קולפן לכל אורכו
  • 2 עגבניות שרי חתוכות לרבעים
  • 8 עלי כוסברה לקישוט
  • מיץ מחצי לימון
  • 1 כף שמן
  • מלח ופלפל לפי הטעם

רוטב לדג

  • 10 כפות רוטב סויה יאמאסה
  • 10 כפות דבש
  • 1 כפית זנגביל קצוץ
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1/4 כוס מרין מתקתק לבישול
  • 2 כפות יין סאקי (יין יפני)
  • 1/2 כפית קורנפלור

הכנת הסלט

  1. ממלאים סיר במים ומביאים לרתיחה. מוסיפים מעט מלח וחולטים את רצועות האספרגוס במשך כ-5 שניות ואת רצועות הגזר במשך כ-40 שניות. מעבירים מיד למי קרח.
  2. בקערת ערבוב שמים את האספרגוס והגזר החלוטים, עגבניות השרי החתוכות ועלי הכוסברה המופרדים. מתבלים במיץ לימון, מלח, פלפל ושמן.

אופן הכנת הרוטב

  1. מערבבים יין סאקי עם קורנפלור עד להתמזגות ללא גושים ומניחים בצד.
  2. מרתיחים בסיר קטן את יתרת מרכיבי הרוטב ומבשלים כ-10 דקות, מסמיכים ע"י הוספת בלילת הקורנפלור לסיר הרותח תוך כדי ערבוב. מנמיכים את הלהבה ומבשלים במשך כ- 2 דקות נוספות.
    מניחים בצד.

אופן הכנת הדג

  • חותכים את פילה הסלמון לקוביות של 2 ס"מ X 2ס"מ ומבשלים ברוטב הסויה החם למשך 3 דקות.
  • מוציאים בעדינות בעזרת מלקחיים וטובלים באגוזי פקאן פריכים ומגישים מיד לצד הסלט.

את שארית הרוטב אפשר להגיש לצד הסלמון .   

*

אני באופן אישי אהבתי מאד את המנה הזאת ואף ביקשתי ממנה עוד. הבישול החלקי של דג הסלמון נתן לו מרקם רך וקטיפתי, ורוטב הטריאקי (המבוסס על רוטב הסויה של 'יאמאסה') המתקתק נתן לדג נופך מיוחד.

זאת יכולה להיות מנת פתיחה מצוינת לארוחת ערב מפוארת.

רק שימו לב – אחרי מנה כזאת אתם עומדים בפני סטנדרטים גבוהים להמשך…

*

רוטב הסויה של 'יאמאסה' מגיע בשני סוגים :

רוטב סויה PREMIUM – בבקבוקי ליטר, 500 מ"ל ובבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

רוטב סויה מופחת מלח – בבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

שיעור בהכנת סושי


כן. אני יודע שיש דברים שאי אפשר ללמד 'בשלט רחוק'. חייבים להיות שם, להרגיש את המרקם, לטעום, להריח את הניחוח ולשמוע את הצליל. אבל יש דברים, שלפני שמגיעים לסדנא מסודרת המנוהלת בצורה נכונה ע"י שף מדופלם ועולה אי אילו מאות שקלים (ולפעמים אפילו אלפים), כדאי לדעת לאן נכנסים. לאיזה כיוון נושבת הרוח ומה הכיוון הכללי שעומד להיות שם.

אז סדנת שף בנושא סושי אני לא מתכוון לארגן בזמן הקרוב (אבל זה רעיון לא רע…המממ…) אבל כמה טיפים למגלגל הסושי המתחיל אולי כן אוכל לתרום כאן.

הפוסט הזה לא יהיה קצר, מעצם היותו פוסט שמשלב מתכון להכנת כל המרכיבים עד הגלגול, החיתוך וההגשה של הסושי, יחד עם חוויות אישיות שלי מגלגוליה של אישתי שתחייה.

*

למזלי, יוצא שגם אני וגם זוגתי אוהבים מאד סושי.

עד כמה אוהבים ? רק כדי לסבר את האוזן, כשאנחנו מגיעים למסעדת סושי, אנחנו מזמינים לשנינו מנה לארבעה ומחסלים אותה.

אנחנו מכירים את רוב הסושיות הקרובות למקום מגורנו ויודעים גם מאילו להתרחק. הכל בעניין של ניסוי וטעימה.

הילדים חשופים לסושי כבר מגיל קטן, והאמת היא ששקד כשהיתה קטנה אהבה לאחוז בסושי, לטבול אותו בסויה ולאכול. עם הזמן החשק הזה אבד לה קצת, אבל אנחנו עוד לא איבדנו את האמונה ונותנים גם לה וגם לנדב לטעום בכל אפשרות.

*

יום שישי האחרון – ארוחה משפחתית ולירון בדודא של סושי.

מה ? מי ? למה ? ככה !

אז נתחיל מההתחלה – הבסיס של סושי טוב זה טריות, טריות, טריות ואורך רוח.

*

אולי לפני שנכין את הסושי ונבשל את האורז והרביכה שלו ונתחיל במלאכת הגלגול עצמה, כדאי שנכיר כמה מוצרים בסיסיים :

–          אצת נורי – הדף שממנו מכירים את 'הרול' – האצה מגיעה בדרך כלל בדפים דקים ריבועיים (בערך 20X20). ניתן להשתמש גם בדפי אורז למי שלא אוהב את הטעם של האצה.

–          חומץ אורז – חומץ אורז מיוצר על ידי התססה של אורז והוא משמש להכנת הרביכה לתיבול האורז.

–          רוטב סויה – המלך של המטבח האסיאתי. כמו כל מוצר, גם לרוטב הסויה קיימים עשרות סוגים וטעמים שונים. המומלצים ביותר הם של חברת 'קיקומן' (קיים גם עם מונוסודיום גלוטמט מופחת – פחות מלח) ושל חברת 'ימאסה' (שקשה יותר להשיג בארץ).

–          ווסאבי – אם היהודים אוכלים בפסח חזרת, אז האסיאתים אוכלים ווסאבי. הווסאבי עשוי משורש והוא קרוב משפחה של החזרת. זהירות – שורף באף… ביפן ניתן להשיג אותו בצורתו המקורית (שורש), בארץ משתמשים בעיקר באבקה או במשחה. צבעו ירוק ודומה לאבוקדו (לא להתבלבל).

–          טמאגו – חביתה יפנית. המתכון המקורי של הטמאגו לא פשוט. אנחנו משתמשים בצורה הרבה יותר פשוטה להכנת חיקוי לטמאגו (וזה יוצא לא פחות טעים).

–          ג'ינג'ר כבוש – המאזטים של הסושי. כמו שיש לנו מלפפון או זיתים כבושים, יש גם ג'ינג'ר כבוש. הוא חריף-מתוק (לא כולם אוהבים אותו אבל מנסיון, הטעם שלו נרכש). משתמשים בו בעיקר להעביר את הטעם בין הסוגים השונים של הסושי

–           דגים – כמו שאמרתי קודם – טריות, טריות וטריות. נכון שלא כל סושי חייב להיות עם דגים, אבל… טונה אדומה (טריה) או סלמון (טרי) עושים עבודה נפלאה.

*

ונעבור לאופן ההכנה עצמו :

האורז של הסושי צריך להיות אורז עגול (לא ריזוטו) ודרך אופן ההכנה שלו הוא צריך להיות דביק כדי לאחד את הכל ביחד שלא יתפרק בצ'ופסטיק. קונים אורז שכתוב עליו 'אורז לסושי'.

לוקחים קילו אורז ושוטפים אותו טוב כדי להיפטר מכל העמילן.

שטיפת האורז

אופן הבישול שלו חשוב לא פחות מהקירור – מביאים לרתיחה על אש קטנה (10 דקות) ואחר כך מגבירים את האש לעוד עשר דקות תוך כדי כיסוי הסיר. לאחר מכן מנמיכים שוב את הלהבה לעשר דקות נוספות וסיימנו את הבישול. סה"כ חצי שעה של בישול.

קירור האורז נעשה בשיטה המסורתית – השארה בקערה (עץ או זכוכית) בטמפרטורת החדר.

האורז מתקרר

שימו לב- הקירור יכול לקחת בערך שעתיים, אז יש לתכנן את הזמן מראש.

לפני שמכינים את האורז (למרות שלוקח לו המון זמן להתקרר), צריך להכין את הרביכה (תחמיץ) – מחממים 250 מ"ל חומץ אורז, מוסיפים כוס סוכר ושתי כפיות מלח ומערבבים עד שכל הגרגרים מתמוססים – לא להרתיח, רק לחמם ולבחוש.

רוויכה

מקררים בטמפרטורת החדר.

בזמן שהאורז והרביכה (סושי-סו) מתקררים (יש לנו שעתיים), אפשר להתפנות להכין את המילוי של הסושי – מה שייתן לא את הטעם בסופו של דבר.

המילוי עשוי בעצם מפריט אחד דומיננטי ועוד כמה פריטים שנותנים טעם לוואי.

הטעמים הדומיננטים יכולים להיות – טונה אדומה, סלמון, סלמון מעושן, קבנוס, פסטרמה, חזה בקר, טמאגו (חביתה) ולשבועות אפשר גם להשתמש בגבינות קשות.

לאלה מאיתנו שכשרות היא לא הצד החזק שלהם – אפשר להשתמש במיני פרות ים – שרימפס, תמנונים, דיונונים ושאר מיני דגים ושרצים – אבל שיהיו טריים !

לצד הטעמים האלה, מוסיפים את טעמי הלוואי – גזר, מלפפון, פלפל, עירית, סלק (מבושל), אבוקדו, בטטה.

מהטעמים הדומיננטים שמים בדרך כלל רק אחד ובמטעמי הלוואי משתמשים בכמה (זה גם נותן צבעוניות לרול).

 *

מילוי

*

הכנת הטמאגו (בשיטה של לירון) – טורפים מספר ביצים ומערבבים עם רוטב סויה (איכותי – לא לשכוח). מחממים שמן שומשום במחבת קטנה ומטגנים כאילו זאת היתה חביתה רגילה, יש לדאוג שהיא תהיה עבה.

*

הגענו לשלב שבו אנחנו מכינים את הרול עצמו.

על מחצלת עטופה בניילון נצמד מניחים את האצה כשהצד המבריק כלפי מטה ועליה את האורז (שכבה של ס"מ בערך) ומהדקים קלות – כך שיכסה את כל האצה (משאירים מספר סנטימטרים נקיים בקצה האצה).

הכנת רול

מניחים את חומרי המילוי (רצועות) – עם הזמן לומדים כמה לשים מכל דבר, ומתחילים לגלגל תוך כדי הידוק קל. כאשר מגיעים לסוף, מהדקים שוב ומדביקים את קצה האצה עם מעט (בדגש על מעט) מים – מרטיבים את האצבע ומעבירים על קצה האצה.

הכנת הרול

עכשיו יש לנו רול לתפארת.

מה שנשאר לעשות זה לקחת סכין (חדה), להרטיב את הלהב ולחתוך עיגולי סושי.

רול סושי

כמו שאמרתי – סושי זה המאכל האסתטי ביותר שקיים, ובין הטעימים ביותר.

הוא בעל ערך תזונתי גבוה (דגים, ירקות) ובעל מספר מועט (יחסית) של קלוריות. זה עדיין לא אומר שאפשר 'לרדת' על מגש כל יום, אבל פעם ב…

הסושי מגיע בשלל צבעים (כיד הדמיון הטובה) וסידור במגשים (לא לערום לגובה) נותן תחושה של צבעוניות לשולחן.

שולחן ערוךיחד עם הסושי מגיעה גם משפחתו – הסשימי, הניגרי, אינסייד-אאוט ועוד. כולם בטעמים ובצבעים מרהיבים וכולם בנויים על אותו בסיס – אורז, אצה ודג.

אז שיהיה לכם המון בתיאבון ומה שצריך לדעת זה להתחתן עם האישה הנכונה – שיודעת (ואוהבת) להכין ולאכול סושי…

הפוסט הזה אולי ארוך ונראה מסובך למי שרואה אותו בפעם הראשונה. אבל, תאמינו לי, להכין סושי זה אחד הדברים היותר קלים להכנה במטבח.

אז אם הגעתם עד לכאן וקראתם את כם מה שכתבתי, אשמח לקבל ממכם תמונות ורשמים איך היה הסושי שלכם.

בראנצ' ארוך


יום שני, 11 לפנה"צ, אני וחבר נוסעים לראות את הפלא הבא של ישראל – 'קניון עיר ימים'.

מה אני אגיד ? המקום ענק ! פשוט הולכים והולכים והמקום לא נגמר… 3 קומות על שטח של כמעט 50,000 מ"ר… הולכים והולכים וממש לא רואים את הסוף.

אחרי סיבוב של שעה בערך, הגיע הזמן לארוחת צהריים – מה אוכלים ? כמובן – סושי !

מאחר שאני וידידי חובבי סושי נלהבים, שמחנו לדעת שפתחו סניף של המסעדה 'קיוטו' בקניון.

איך מגיעים ? הולכים ישר ישר ישר, עולים לקומה השלישית, ממשיכים ללכת ואחרי הסיבוב שמאלה, ממתינות לנו מארחת ומלצרית חייכניות ונחמדות ששואלות אם אנחנו מעוניינים לשבת בחוץ או בפנים.

בחרנו לשבת בפנים.

אני לא חושב שהיו יותר מ -10 אנשים בכל המסעדה (טוב, עדיין מוקדם). ואנשי הצוות (שאני הצלחתי לקלוט) היו מארחת, שתי מלצריות, 2 מגלגלי רולים (SUSHI MAKER) ועוד מישהו שהציץ כל הזמן מהחלון במטבח מאחור.

מיד כשהתיישבנו הגיעה אלינו אחת המלצריות ושאלה אם אנחנו מעוניינים לשמוע על המלצת המקום על יין לבן (מה הקשר?), הודינו לה אבל ויתרנו על היין – אם כבר אלכוהול עם סושי זה סאקה בטמפ' החדר. עיינו בתפריט וכל אחד מאיתנו הרכיב לעצמו את המנה המועדפת עליו. (המחירים סבירים בהחלט, יחסית למקום).

ביצענו את ההזמנה אצל המלצרית שעברה לידינו.

את השתייה קיבלנו מייד.

את הסושי קיבלנו אחרי כמעט עשרים דקות של המתנה…

אם זה הזמן שלוקח לשני אנשים להכין 5 רולים, כאשר המסעדה ריקה כמעט לגמרי, אני לא רוצה לחשוב מה קורה בשעת הלחץ (Rush Hour).

הסו-שף עוד התבדח איתנו ואמר ש "עכשיו אני מכין את ההזמנה שלכם…"

המנות הגיעו והמלצרית "הזהירה" אותנו שהדג חי (טוב שהיא עושה את זה אחרי שההזמנה מגיעה…).

ממבט ראשון בצלחת, ה- "מאקי" לא באותו גודל, מכאן נובע שהם באו מרולים שונים, אבל מה שיותר הפריע לי במראה על הצלחת היה הדבר הירוק הזה שקראו לו "ווסאבי" נראה חולה, כהה עם טביעות אצבע של מי שגלגל אותו לכדור והכי חשוב – לא טעים ולא חריף…

הרולים בגדלים שונים והנקודה הירוקה כהה בצד שמאל למעלה אמורה להיות ווסאבי

הפרח הכתום אמור לפצות על הטעם ?

נו – שויין, התחלנו להיות קצרים בזמן, בכל זאת עברה כבר חצי שעה מאז שנכנסנו, אז נאכל ולא נעשה פרובוקציות.

ביס ראשון במאקי רול והבנתי שעשיתי טעות בזה שנכנסנו לכאן.

הסתכלתי על חברי וראיתי שהוא חושב אותו דבר בדיוק – האורז היה פשוט לא מוכן מספיק, לא דביק מספיק ולא רך מספיק.

התלבטנו בינינו אם לבקש להחליף את שתי המנות, אבל אמרנו שאם זה המצב של האורז, אז כל הרולים הבאים שנבקש יגיעו באותו טעם, ואם נבקש משהו אחר ייקח להם שעתיים להכין… אז ישבנו, בלענו את גאוותנו וסיימנו לאכול.

הזמנתי חשבון (שגם אותו קיבלנו אחרי 10 דקות בערך), שילמנו והשארנו טיפ צנוע.

החוויה עצמה לא היתה רעה, האווירה בהחלט נעימה, עם מקלות הבמבוק על הקירות המסודרים בצורות המזכירות "יפן" וגלילי הברזל המרותכים לתקרה (?).

לדעתי האישית – הם פישלו בענק. גם בזמנים וגם בטעם.

אז שיהיה בתיאבון בפעם הבאה במקום אחר.