פלורי'ס – מאכלים בניחוח של בית


אין כמו אוכל ביתי ! נכון, לפעמים בא לגוון ולאכול משהו מיוחד, אבל ביום-יום אוכל ביתי זה ה…

על זה חשבו גם פלורי ובני, זוג מיוחד, כשפתחו את המטבח האוניברסלי (עם הניחוח הרומני) לפני כשנתיים.

פלורי, עולה מרומניה, למדה עברית – תאמינו או לא – מספרי בישול (!) היא עבדה כ-אופר ובלי לדעת מילה אחת בעברית התחילה לבשל מספרי בישול בעברית… שאפו.

ובני, רומני מההורים וגם אוהב לבשל.

וביחד הם מכינים מטעמים… לא מהעולם הזה.

*

אז הוזמנתי לערב טעימות וקצת מוזיקה טובה (בלייב).

נגנים

מה היה לנו ?

מנות ראשונות (סלטים) –

  • סלט קינואה
  • סלט סלק
  • סלט כרוב (עם סויה ושומשום).

סלטים

מנות עיקריות –

  • עגבניות ממולאות בבורגול (לצמחונים שביננו)
  • עגבניות וקישואים ממולאים בבשר
  • רולדה עם בשר וצנוברים
  • מוסקה חצילים
  • צ'ילי קון קרנה – או בתרגום חופשי תבשיל של בשר ושעועית
  • אטריות מוקפצות
  • תפוחי אדמה (סירה) בתנור
  • שעועית בטריאקי (סוף הדרך)

עיקריות

ונעבור לקינוחים –

  • עוגת גזר (שממנה לא טעמתי – אני לא ממש אוהב קינמון… אבל היא קיבלה שבחים)
  • מלבי (אלוהי – סליחה על הביטוי) שאפשר היה לקבל אותו עם פיסטוקים או עם פירות יער (אני לקחתי משניהם).

קינוחים

*

בעיקרון, פלורי ובני עובדים על תפריט שבועי אבל גם בקשות מיוחדות יתקבלו בברכה (רצוי להתקשר יום – יומיים מראש).

ועכשיו כמובן שתשאלו "מה המחיר?" אז המחיר ממש לא בשמים.

מנה בשרית עולה בין 6 – 10 ₪, עוף לסוגיו 7 – 11 ₪, תוספות 3 – 6 ₪ ויש עוד פשטידות, סלטים, דגים וכריכים.

הכל במחירים שפויים. והטעם… מגע אישי ואוהב. פשוט טעים.

תפריט שבועי

*

אז באמת – איפה הקאצ' ?

אני אגיד לכם – כרגע הם מתמקדים באזור כפר יונה והסביבה הקרובה, כאשר התכנון הוא באמת לגדול ולגדול ו… השמים הם הגבול.

*

אה… כמעט שכחתי – הם גם עושים משלוחים (איך לא) ובאזור כפר יונה – זה גם בחינם (?)

*

ואם אתם שואלים אם היה טעים –

היה טעים ! אפילו מאד. כמו כל דבר, חלק היה טעים יותר וחלק היה טעים פחות, כמו בכל מקום שאוכלים בו.
היד הביתית מורגשת, בזה אין ספק. אז – מאכלים עם ניחוח של בית.

טעים, מינימום שמן והאנשים טובים.

אז שיהיה בתיאבון, ופעם הבאה שמוזמנים אליכם אורחים, משפחה, מסיבה או סתם לא בא לכם לבשל… תזכרו שיש את פלורי'ס באזור.

פסטה בשמנת ועוד קצת


חג הגבינות ושאר מאכלים חלביים עבר לו, ורגע לפני שאנחנו חוזרים לבשר על כל צורותיו השונות, רק עוד דבר קטן אחד נשאר להכין – פסטה בשמנת.

ואם כבר מכינים רוטב שמנת לפסטה, למה שלא נזרוק פנימה חבילה של פירות ים ככה רק בשביל להוסיף לטעם ניחוח ים-תיכוני (לא כשר).

*

מפאת הפרשי המחירים בין פירות ים טריים וקפואים, הלכנו על שקית של חצי קילו מיקס פירות ים – שרימפסים, קלמארי וצדפות. יתרון נוסף לקפוא הוא שהכל כבר מקולף ומוכן לשימוש ואין צורך להתעסק איתם יותר מדי.

את השקית עם פירות הים מפשירים במקרר.

הפסטה שנבחרה היא פסטה "ביסלי גריל" (כי זה מגניב) בצבעים שונים (כי זה עוד יותר מגניב).

הצבעים של הפסטה, דרך אגב, הם טבעיים ולא צבעי מאכל המכילים, אלוהים ישמור, מי יודע מה…

אז נתחיל בקטנה ככה – נקצוץ בצל גדול ונזרוק אותו (בעדינות שלא ישפריץ) למחבת עמוקה, עד שהוא יזהיב.

מטגנים בצל גדול קצוץ דק

*

נוסיף סלסלת פטריות שמפיניון חתוכות וניתן להם להיטגן יחד.

פטריות שמפיניון חתוכות

  • טיפ : איך יודעים מתי הפטריות מוכנות – הן מוציאות נוזלים וכאשר הן מתחילות לספוג את הנוזלים חזרה – אפשר להמשיך.

אחרי שהפטריות "נשמו" את הנוזלים שלהן, הגיע הזמן להוסיף את המרכיב העיקרי ברוטב – פירות הים… יאמי…

פירות ים

*

נוסיף 500 מ"ל שמנת לבישול ונערבב בעדינות את כל המרקחת עד שנצמצם את הרוטב לרמת הסמיכות הרצויה.

שמנת לבישול

*

בזה סיימנו את הרוטב, אבל מה עם הפסטה ?

*

במקביל להכנת הרוטב, נרתיח סיר עם מים וכאשר המים רותחים, נקטין את האש ונשפוך (שוב – בזהירות, זה חם) את הפסטה פנימה.

כאן הבישול הוא עד לרמת הפריכות הרצויה – אנחנו אוהבים, מה שנקרא "אל-דנטה" –

מתוך ויקיפדיה : אַל דֶנְטֶה (באיטלקיתal dente – מילולית: "על השן") הינו מונח בתחום  הבישול המתייחס לבישול פסטה לרוב, ולעתים אף אורז (להכנת ריזוטו או ירקות).

משמעותו שהפסטה או האורז מבושלים לדרגה שהם אכן מבושלים אולם עדיין קשים ונדרשת לעיסה שלהם (ואין מדובר בפסטה רכה שאין צורך ללעוס אותה). כאשר מדובר בירקות הכוונה, שהירקות בושלו בישול קצר ביותר והם עדיין פריכים.

ביסלי גריל al dante

*

מסננים את המים ושוטפים את הפסטה במים קרים כדי למנוע המשך בישול.

סינון ושטיפה

*

שופכים את הרוטב החם על הפסטה ומגישים.

הוספת הרוטב לפסטה

*

ארוחת ערב מעולה תוך מספר דקות. הילדים מתים על זה (אצלנו בכל אופן)… נדב התחיל עם "זה לא נראה לי" אבל סיים 2 מנות בסוף. שקד קצת בררה את הצדפות אבל גם היא אכלה בתיאבון רב.

פסטה

את מה שנשאר אני חיסלתי לארוחת צהריים (קר) למחרת.

*

היה טעים, ומחכים לפעם הבאה – נראה מה היא תהיה…

*

רביולי ברוטב שמנת וסלמון


 איזה כיף להשתתף – קיבלתי שוברים לקניית רביולי של חברת 'חמים וטעים' – רביולי גבינה ורביולי בטטה.

רביולי גבינה

את 'חמים וטעים' הכרתי כבר מסדרות מוצרים אחרות שלהם – פסטלים, שניצלונים, אמפנדס ואגרול.

לסדרה האיטלקית התוודעתי רק עכשיו.

*

מאחר וקיבלנו 2 סוגים של רביולי, החלטנו – זוגתי שתחיה ואני, להכין 2 סוגים של רטבים – רוטב שמנת וסלמון ורוטב רוזה עם עגבניות שרי.

בדקנו את הרטבים על שני סוגי הרביולי ונפלה ההחלטה שרוטב השמנת וסלמון הולך עם הרביולי גבינה (זה גם מתאים לשבועות) ורוטב הרוזה ועגבניות שרי הולך עם הרביולי בטטה.

מה שעזר להחלטה היתה הבת שלנו – שקד, שחיסלה כמויות אדירות של רביולי גבינה עם רוטב השמנת אז לפחות ברוטב אחד – הצלחנו…

דבר נוסף שסייע היה הרביולי, שהיה בשרני ומלא ובמילה אחת – טעים בפני עצמו.

*

את הרביולי זורקים קפוא לתוך סיר של מים רותחים למשך של כ- 8 דקות או עד שהם צפים.

*

רוטב שמנת וסלמון

רכיבים :

  • 50 גר' חמאה
  • שמן זית
  • בצל גדול
  • סלסלת פטריות שמפיניון
  • 500 גר' פילה סלמון
  • 500 מ"ל שמנת
  • גרידת אגוז מוסקט
  • עירית

אופן ההכנה

אופן ההכנה :

ממיסים את החמאה ומוסיפים מעט שמן זית על מנת למנוע שריפה של החמאה.

קוצצים את הבצל דק ומטגנים עד שנהיה שקוף.

פורסים את הפטריות ומוסיפים לסיר עד שמתאדים כל הנוזלים שלהן.

חותכים את הסלמון לקוביות ומוספים לסיר.

לאחר שהסלמון נסגר מוסיפים את השמנת.

מוסיפים מלח לפי הטעם ומעט גרידה של אגוז מוסקט (זהירות – אגוז מוסקט הוא מאד דומיננטי, לא להוסיף יותר מדי).

יוצקים על הרביולי ומפזרים מלמעלה עירית קצוצה (בעיקר בשביל המראה).

רביולי מוכן

להגיש חם

מדאמס – חומוסיה אחרת


מדאמס

כשאתם שומעים את המילה "חומוסיה" – מה הדבר הראשון שעובר לכם בראש ?

לי עוברים שני דברים – הדבר הראשון זה "חומוס צ'יפס סלט?" (במבטא) והדבר השני זה החומוס פול שגדלנו עליו בנתניה.

*

יצא לי להגיע עם זוגתי שתחיה לחומוסיה אחרת – "מדאמס" – הסניף החדש בשינקין בתל אביב (כשר).

מיד כשהתיישבנו ניגשה אלינו מלצרית חביבה, הגישה לנו תפריטים ומספר צלחות עם חמוצים ביתיים שנכבשים במקום ושאלה אם היא יכולה להמליץ על משהו.

קערה של פלאפל ירוק הגיעה במהירות יחד עם קערה קטנה של צ'יפס דק-דק עם טעם ומרקם מיוחדים.

קערית עם סלט חצילים בטחינה עם טעם אלוהי חוסלה (בלי פיתה – על המזלג) והוחלפה מספר פעמים.

חמוצים יחד

*

מאחר ואשתי לא אוהבת דברים מסוימים על החומוס שלה, היא הזמינה חומוס עם פטריות ואת עיני צד החמשוקה… חומוס עם שקשוקה (כבר הרבה זמן שלא אכלתי אחד כזה).

חומוס

(החומוס נעשה במקום על פי מתכון עכואי של אבו-סעיד)

המנות הגיעו תוך שניות ואנחנו התחלנו לאכול. לא דיברנו ביננו כמעט עד שהמנות חוסלו כליל.

וואו – זה היה פשוט טוב !

אבל עכשיו צריך לבדוק את הדבר השני שהמקום מתמחה בו – הפול.

קיבלתי צלחת מלאה בפול, עם נגיעות טחינה. הפול היה טחון והוא החליק לי בגרון.

ניגוב פול

* השם "מדאמס" מגיע מהמושג המצרי "פול מוכן WELL DONE"

לאורך כל הישיבה שלנו המלצרית תיזזה בין השולחנות כשהיא דואגת להביא את ההזמנות לכולם במהירות מדהימה ובין לבין גם ממלאת צלחות חמוצים ומפנה צלחות שהתרוקנו, והכל בחיוך ובאדיבות.

הפיתות היו חמות וטריות וטעמן היה כשל פיתות שנאפו ממש עכשיו.

בנוסף, ניתן לבקש פיתות מקמח מלא ואף פיתות ללא גלוטן (!)

ועכשיו, כשאנחנו יושבים ומביטים בתימהון על הכמות שאכלנו ועל המהירות שהמזון נגמר מהצלחות, הגיע זמן הקינוח…

קודם כל נמזג קפה שחור מפינג'ן נחושת לכוסות קטנות ואחריו הגיעו הבוואריה והמלבי, שהם הדברים היחידים שלא מוכנים במקום, אלא מגיעים מספק חיצוני.

קינוחים וקפה

גם הקינוחים לא אכזבו ולירון ואני חלקנו אותם בינינו, כשאנחנו מתענגים על "המתוק שאחרי".

*

סיור במקום עצמו (מאחורי הקלעים) מגלה מטבח שנראה כמו בית מרקחת מבחינת הנקיון שלו.

*

שיחה ערה ביני לבין אחד השותפים – טוני ניצן, מהבעלים של פאב הקופסא המיתולוגי גילתה נושא שיחה משותף – מכבי נתניה (כדור-רגל) ולבקשתו אני מוסיף שורה : "בעזרת השם שמכבי נתניה לא תרד ליגה".

שנקין:  רחוב יצחק נפחא 3, ליד גינת שנקין
שעות פתיחה: א'-ה'- 9:00-21:00, שישי- 9:00-16:00
טלפון: 03-5055344

*

שואלים אותי תמיד "מה לגבי המחירים…" אז אני חייב לציין שהמחירים סבירים בהחלט !

חומוס גרגירים – חומוס בתוספת גרגירים, טחינה וביצה חומה (26 שקלים),

מסבחה- גרגירי חומוס, טחינה, פטרוזיליה הנטחנת ידנית בעת ההזמנה (26 שקלים),

קומפלט הבית- חומוס, גרגירים, פול וביצה ( 26 שקלים),

חומוס שוקה – מנת חומוס שבמרכזה שקשוקה מביצה אחת בתוספת טחינה ופטרוזיליה (29 שקלים),

מעורב מדאמס- חומוס, 5 כדורי פלאפל, סלט וביצה חומה (29 שקלים)

ארוחת ילדים – חומוס ילדים , 3 כדורי פלאפל ,צ'יפס , סלט ירקות אישי , וכוס ענבים /לימונדה (19 שקלים).

טאפס מדאמס זוגי – חומוס לבחירה –צ'יפס , פלאפל סלט חצילים , צ'יפס , סלט ירקות פיתות חמוצים , לימונדה / ענבים (48 שקלים).

חצי מנה פלאפל בפיתה +כוס לימונדה/ ענבים (10 שקלים)

מנה פלאפל + כוס לימונדה/ ענבים (20 שקלים)

מתוקים-  מלבי או בוואריה (12 שקלים).

* עסקיות כל היום- חומוס לבחירה+ סלט אישי+ 3 כדורי פלאפל+ צ'יפס+ שתיה לבחירה (39 שקלים).

איטליה זה כאן


מודה ומתוודה – מעולם לא הייתי באיטליה… גם את כל נסיעותי לחו"ל אני חושב שניתן לספור על יד אחת.

לכן, כשהוזמנתי עם זוגתי שתחיה למסעדה חדשה שנפתחה לא מזמן, עם השם המוזר – 'פפרדלה', לא ידעתי למה לצפות. במיוחד שאני ואישתי מגדירים את עצמינו כקרניבורים לא קטנים ואנחנו לא רודפים אחרי אוכל חלבי (במיוחד אם הוא כשר ואי אפשר להזמין איזו לזניה בשר…).

פפרדלה - אבן גבירול 22, תל אביב

בדרך למסעדה עוד התלוצצנו בינינו לבין עצמינו, שאם האוכל לא יהיה טוב – נקפוץ לקונדיטוריה שנמצאת ליד כדי לשבוע. למותר לציין שהתבדינו – ובגדול…

*

נכנסנו למסעדה, שנמצאת עדיין בהרצה, והרגשנו במקום אחר… על כל שולחן מונח עציץ עם עשבי תיבול, הקירות מחופים באבן חשופה ואפילו את המטבח יכולנו לראות דרך חלונות גדולים ושקופים – שם ניצבו בפנינו התנורים מהם יוצאות הפיצות והפוקאצ'ות.

*

המסעדה היא אחותה הקטנה של מסעדת פפרדלה ברחובות. המקום כשר חלבי ונמצא על אבן גבירול 22.

המנות כוללות מנות ראשונות, דגים, פוקאצ'ות, כריכים, פיצות (איך לא – איטליה), מנות עיקריות – פסטות במגוון של צבעים ומינים הבאות ברטבים שונים (שמנת, עגבניות, שמנת ועגבניות ושמן זית), קנלוני (מדהים), לזניה, מנות אחרונות שכוללות מכל טוב.

*

יש אפילו פסטה, פיצה ומנה אחרונה ללא גלוטן (?!) לכל הרגישים למיניהם (כמובן שבמסעדה כזאת זה עלול להכיל עקבות של גלוטן).

*

התפריטים הוגשו לנו ע"י מלצרית חביבה – שהיתה אדיבה, נעימה ומקצועית לאורך כל הערב.

למנה ראשונה הזמנו מיקס, שהגיע כמנה זוגית והכיל פוקאצ'ה, חציל עם טחינה, ברוסקטה, אנטי פסטי וסלט קפרזה.

וזאת רק המנה הראשונה

החציל הקלוי הגיע מקולף (חידוש בשבילי) והטחינה שעליו היתה בדיוק בטעם הנכון. לא השתמשנו בלימון שהגיע ליד ולא הוספנו מלח. פשוט לאכול מתוך צלחת ההגשה.

לחם השום, כאשר מרחנו עליו את סלט הקפרזה, נמסנו במקום – איזה טעם…

האנטי פסטי הגיע עם כדורי גבינה שהוסיפו למרקם ולטעם.

לירון ואני התמוגגנו – ואנחנו רק במנה הראשונה.
"מעבר לזה" אמרנו – "הם יכולים רק לרדת"….

*

יחד עם המנה הראשונה, לירון הזמינה כוסית יין – והלכנו כאן על ההמלצה של המלצרית יין גוורץ (גוורצטרמינר של ירדן) – יין פרותי, מתקתק שמתאים לארוחה חלבית.

לירון נהנית עם יין גוורץ

*

ואז הגיעו המנות העיקריות… (איפה התופים ?)

מנה של קנלוני ברוטב שמנת ממולא בפטריות ועוד דברים טובים, כמעט לא מרגישים את השמן (בניגוד למקומות אחרים שהיינו – ששם הקנלוני או הלזנייה ממש "צפו" להם בשמן). מרגישים שהטבח לא מתקמצן על השמנת. הכל מכל הלב והטעם – רק לאכול עוד.

קנלוני

המנה שלי היתה פסטה פפרדלה טריקולור (בצבעים שונים) ברמת אל-דנטה – כלומר לא רכה לגמרי. עשויה בדיוק כמו שפסטה צריכה להיות. גם הפסטה הגיעה ברוטב שמנת ופטריות, אבל הטעמים של הרטבים היו שונים לגמרי אחד מהשני ! (עדיין מרגישים שהבסיס זהה – אבל הרטבים הורכבו בדיוק עבור המנה הספציפית הזאת).

פפרדלה טריקולור

הצלחות היו גדולות ואנחנו, אחרי מנת פתיחה מפתיעה שחוסלה כליל, לא הצלחנו לסיים (עכשיו תור האמא הפולנייה…). נכון שלא נשאר הרבה אבל שקלנו לקחת TAKE AWAY רק בשביל שיהיה לנו משהו לטעום גם למחרת (כמובן שלא עשינו את זה).

יחד עם המנות העיקריות הגיע לו סלט ירקות, שעל פניו נראה כמו עוד סלט ירקות חתוך גס, אבל המראה מטעה… הרוטב שנמזג בנדיבות על הסלט היה רוטב ויניגרט הדרים עם מיץ לימון ומעט אשכולית. הסלט שודרג בשניה ממעמד של "סתם סלט" למעמד של "סלט על".

*

בעוד אנחנו נשענים לאחור וחושבים אם לפתוח עכשיו את הכפתור של המכנסיים או להמתין עד שנגיע לרכב, הגיע תפריט הקינוחים… (עוד אוכל ?!)

אני הזמנתי 'מיס פפרדלה' – תחתית עוגיית מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה עדין שבתוכו שכבה קריספית של שוקולד מריר שמתפצח כל פעם שהכפית חותכת אותו ולמעלה נטיפים של שוקולד לבן שהפכו את המנה (ויזואלית) למשהו שיש להציג בתערוכה.

מיס פפרדלה

לירון החליטה "להתפרע" והזמינה ופל בלגי, שהגיע כשהוא מחולק לארבעה רבעים ועל כל רבע משהו אחר – ריבת חלב עדינה, סירופ מייפל ושני סוגים של שוקולד.

במרכז ישבו להם, אחר כבוד, שני כדורי גלידה – כדור שוקולד וכדור וניל – שהנקודות הקטנות שעליו הראו שהוא הוכן ממקל וניל אמיתי.

וופל בלגי

*

את הדרך לאוטו כבר עשינו כמעט בזחילה… כשעברנו ליד המעדנייה, נזכרנו במה שחשבנו בהתחלה ולא הפסקנו לצחוק.

היה טעים והיה נעים, וכמו שלירון אמרה – "מסולם של אפס עד שווה, זה היה שווה פלוס."

*

מבחינת מחירים – מאד, אבל מאד לא יקר.

מנות פתיחה 20 – 30 ש"ח.

סלטים, כריכים, פוקאצ'ות 40 – 50 ש"ח.

מנות עיקריות : 40-60 ש"ח.

קדירת בשר ותפוחי אדמה – מתכון של משפחת פורמן


הגשם דופק על החלון, ברקים ורעמים בחוץ ואין דרך יותר טובה מאשר ארוחת קדירה אישית.

את הכלי המדהים הזה קנה קרוב משפחה שלי ישירות מהיבואן בארץ והוא מגיע בסט של שמינייה.

הקדירה האישית

אז היום לעבודה קיבלתי פינוק מאשתו (האמת שזה האחרון שנשאר להם).

אז מה צריך בשביל התבשיל :

בשר שפונדרה – בערך 100 גר' למנה.

תפוחי אדמה.

בצל.

גזר.

פטריות שמפניון טריות.

שום, חרדל דיז'ון ומעט מיונז.

*

אופן ההכנה :

חותכים את הבשר לחתיכות קטנות, מטגנים מעט ומוסיפים מלח, פלפל וחרדל דיז'ון – הכל לפי הטעם.

את תפוחי האדמה חותכים לצ'יפסים ומטגנים מעט (חצי מוכן).

מטגנים את הבצל, הגזר והפטריות, אחרי שקצצנו אותם.

*

בכלי החרס האישיים מניחים את הבשר, מעליו את הפטריות, הבצל והגזר ומעלים את תפוחי האדמה.

מריחה נדיבה של מיונז וניתן גם לפזר גבינה צהובה מגורדת (מומלץ).

*

הערה : אם לא משתמשים בבשר שפונדרה, שמוציא את מיציו הטבעיים בבישול – יש להוסיף כמה כפות מים עם כדי שהבשר יתבשל !

 *

מכניסים על תבנית את כלי החרס האישיים למשך שעה ורבע בחום של 200 מעלות ומגישים לשולחן.

*

זהירות – חם !

אפשר גם קצת חריף בצד

מקום בלב


הוזמנתי לאירוע השקת תפריט החורף של 'מקום בלב'.

 לוגו מקום בלב

האמת היא שלמקום הזה יש לי סנטימנטים שמתחילים לפני 10 שנים – שם אשתי ואני נפגשנו בפעם הראשונה, ומאז אנחנו משתדלים להגיע כמעט בכל שנה, ביום הנישואים שלנו, למקום שנראה כאילו נלקח מאיזו אגדה. אז את תפריט הקיץ אני מכיר טוב וממליץ עליו בכל פה.

בתפריט החורף אני נתקל בפעם הראשונה.

בכניסה מקבל את פנינו שלט גדול בתוך שער אבן ונחל מפכפך, עצים עצומים גדלים שם ובין העצים מוצבים שולחנות רחבים. שני מבני אבן נמצאים שם וכאשר נכנסים אליהם מרגישים כאילו חוזרים בזמן.

20121206_230724

קיבלו אותנו בכניסה עם סחלב חם וערמונים צלויים – להעביר קצת את הצינה.

נכנסנו למבנה הגדול יותר ושם היו מסודרים שולחנות עגולים וסביבם כיסאות. יכול להיות שזה המיקום הבעייתי שלנו, אבל נאלצנו ממש לבקש מהמלצרים שיביאו לנו את המנות הראשונות לטעימה…

 מנות ראשונות

מתוך המנות הראשונות שהגישו לנו, אני רוצה לציין לחיוב את הניוקי, שהוגש עם פרחי כרובית וטרגון אפויים ואת הקונפי שוק אווז שהוגש בכלי המזכיר דלי ובושל בליקר תפוחים (קלוודוס) ויין אדום יחד עם כרוב אדום.

לפי דעתי המטבח לא היה ערוך לכמות כזאת של סועדים (מעל 100), כך שחלק מהמנות הראשונות הגיעו קרות או לא מבושלות מספיק ואם טעמנו מהסיבוב השני, הטעם השתפר פלאים.

המנות העיקריות הוגשו בשיטת 'הבופה', וכללו מחבתות עצומות של קישואים ופלפלים ממולאים, תבשיל בקר ביין אדום עם ירקות שורש ועגבניות ותפוח אדמה שנאפה במדורה.

חלק מהתמונות באדיבות רינת הלון

חלק מהתמונות באדיבות רינת הלון

שוב, כנראה בגלל היערכות לא נכונה, המטבח לא הצליח לעמוד בקצב וחלק מהמנות הגיעו קרות וחלק מהטועמים לא הצליחו להגיע לחלק מהמנות.

סך הכל, המנות מאד מתאימות למזג אוויר סגרירי וחורפי, אבל כשהן מוגשות לסועד ואפשר לתת להן את מירב תשומת הלב, ולא לקבוצה גדולה.

הקינוחים העונתיים כללו סופלה שוקולד עם חלווה, תותים על פניני שוקולד ובוקצ'ה – מאפה יווני מבצק עלים וגבינה "שהתאזרח" במקום.

קינוחים

אם לבוא לאכול בחורף ? את זה אני משאיר לכם להחליט. המקום רומנטי, מתאים לזוגות – יש בו פינות שקטות וגם לקבוצה קטנה, האווירה מדהימה והשירות מעולה.

מקום בלב – 09-7741575, רעננה.

PETER HUMMEL'S – מעדניית בוטיק


יום ראשון, שבע בערב, ואנחנו – כמה אנשים רעבים – נפגשים ברחבת קניון 'דרורים' – צומת דרור שבשרון, מול מעדנייה ענקית, שרק מלהסתכל עליה ועל המטעמים שמוצגים בתוכה, הפה מתחיל להתמלא בריר והבטן מזכירה שאכלנו "רק" לפני כמה שעות וזה כבר לא מספיק…

צולם ע"י סתיו אדם

את הערב התחלנו בהרצאה קצרה על בירה 'אלכסנדר' הישראלית, מהמובילות בשוק בארץ.

הבירה מיוצרת במבשלת בוטיק בעמק חפר (ומכאן שמה – ע"ש נחל אלכסנדר) ומגיעה בשלושה טעמים :

'בלונד' – בירה קלילה מאד, שלי ולעוד כמה אנשים, הזכירה יין נתזים, מבחינת המרקם שלה (ואני לרגע לא אומר שזה רע). גם הטעם עדין מאד.

הבירה השניה היא 'אמברה' – זוהי בירה בסגנון בלגי, היא מתוקה – מרה וחזקה יותר.

השלישית היא 'גרין' – זוהי בירה חזקה ומרירה מאד וזכתה במדליות רבות בעולם הבירה.

כל הבירות הן טבעיות, כלומר – ללא טעמי לוואי וללא תוספים.

עזבנו את טעימת הבירה ונכנסנו למזגן ולמראות המשכרים באמת – נתחי בשר מכל הסוגים והמינים שוכבים להם אחד ליד השני מעבר לחלונות זכוכית גדולים ושקופים ולצידם חריצי גבינה בכמה גוונים של צהוב (ועוד כמה צבעים).

פיטר הומל עלה מאוסטריה לפני 23 שנים (1989) ועסק במלונאות ובמסעדנות.

כאשר הוא פתח את המעדנייה שלו, הוא החליט להביא לצרכן הישראלי חומרי גלם מעולים במחירים סבירים.

כן ! הוא יקר יותר מקצביות אחרות, אבל… (וזה אבל גדול) אצלו אין 'פוילע שטיקים' ! הוא 'יקה', ואצלו בשר מיושן זה בשר ששכב ליישון במקרר ולא בשר שאטמו אותו בוואקום וזרזו את תהליך היישון שלו ולא הזריקו לו חומרים כאלה או אחרים.

נכון שמחירי העוף, למשל, גבוהים מאשר במקום אחר, אבל כאשר אתם קונים עוף נקי, פיטר שוקל את העוף לאחר הניקוי ולא כמו בקצביות אחרות, ששוקלים את העוף ברוטו (עם העצמות, העור והגידים) ורק אחרי השקילה מתחילים לפרק ואתם מקבלים 50% מהמשקל ששילמתם עליו.

כאשר אנשים קונים 'שפיץ שייטל' במקומות אחרים, כי זה הכי רך, אצל פיטר וסרגיי תקבלו חלקים שנחשבים קשים יותר, במידת רכות גבוהה יותר.

הכל בזכות הטיפול.

פיטר ושותפו סרגיי אוהבים את מה שהם עושים ומאמינים בדרך שלהם, ותיכף נבין גם למה.

לאחר סיור בחנות ובמקרר וטעימה מהמוצרים, שבאמת נחשבים מהשורה הראשונה בעולם – אם זה הבשר ואם אלו הגבינות, הגיע הזמן לצאת החוצה ולהתחיל לבדוק את מערכת העיכול.

נעמדנו ליד שולחן ארוך, טעמנו יין שנמזג לכוסות גבוהות והמתנו להוראות, שלא אחרו להגיע.

כל אחד קיבל נתח בשר רך, והתחיל לקצוץ בצל (דק-דק-דק), פטרוזיליה, יש מי שהוסיף צלפים, אנשובי, מיונז או כל רוטב אחר ממיני הרטבים שהמתינו לנו (טבסקו בארבעה טעמים, חומץ רימונים ועוד…). ערבבנו את הכל יחד וקיבלנו… סטייק טרטר, כאשר כל אחד מהטבחים מכניס למנה את אופיו.

לבסוף שפכנו על הבלילה חלמון של ביצת שליו ואכלנו עם טוסט.

טעמנו אחד מהשני והשווינו את המנות.

צולם ע"י סתיו אדם

אם חשבנו שבזה נגמר הסיפור, טעינו בגדול!

בצד עמד מנגל באורך של כמטר בעל 3 קומות ופיטר וסרגיי החלו להעמיס עליו נתחים כאלה ואחרים.

המנה הראשונה שיצאה מהאש היתה של פילה טלה.

מה אני יכול להגיד ? היינו תמימי דעים שזה הטלה הרך והטעים ביותר שאכלנו. הבשר פשוט נמס בפה ומזכיר כבד אווז (רק בלי החלקלקות).

אחר כך יצאו בזה אחר זה חלקי בקר מובחרים – אנטריקות, פילה וסינטה שטובלה במלח כמהין, מה שהפך את טעמה ממעולה למדהים.

ואיך אפשר בלי קינוח ?!

גלידה ופירות מקורמלים בסוכר ומיץ תפוזים.

בלי להרגיש עברו להן כמעט 4 שעות, ואנחנו נהנינו מכל רגע בהן.

 —

בימי חמישי אחר הצהריים ושישי, ניתן לאכול במקום – כאשר הזמנת אנטריקות, תקבל אנטריקות במידת העשייה הרצויה וללא תוספות כלשהן.

הילדים שלי אולי יעריכו פחות את המקום (הם אוהבים שניצל וצ'יפס), אבל אם אני ארצה לקחת את אישתי לאכול 'משהו טוב', אני אקח אותה לשם, שתטעם את הטעם המופלא של בשר 'אמיתי' מידיו של אומן.

 

טלפון : 09-8800757, פקס : 09-8655414, קניון דרורים – צומת דרור.

אוכל.. קדימה אוכל..


הפוסט הזה מוקדש לשני אנשים – קודם כל לאשתי שתחיה ולאחר מכן לחבר טוב – שון.

פטריות תמיד היו עולם מופלא בשבילי. תמיד היתה לי משיכה בלתי מוסברת לפטריות – מכל הסוגים – שמפניון, פורטבלו, שיטאקי…

פעם בשבוע אני עורך קניות עם אשתי ומתעכב במדור הפירות והירקות – אולי נמצא משהו חדש.

אז בפעם האחרונה כשראיתי פטריות פורטבלו ארוזות יפה לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי וקניתי 2 מגשים.

האמת היא שהרומן המשולש שלי, של אשתי ושל הפטריות מתחיל בערך שבוע אחרי שהיכרנו – אז בישלתי לה ארוחת שלוש מנות לתפארת כשמנת הפתיחה היתה, איך לא, פטריות פורטבלו.

אז עלה בי החשק העז וקניתי פטריות.

6 פטריות יפות ושמנמנות.

אז מה עושים איתן ?

לפני 6-7 שנים המתכון עבד, בוא נראה אם הוא יעבור שוב (והפעם יש לי עוד כמה טועמים – הילדים, חמתי וגיסי).

שלב ראשון עוקרים בעדינות את הרגל של הפטריה (אל פחד זה לא כואב), קוצצים אותה דק דק דק עם חצי בצל ושתיים שלוש שיני שום.

את התערובת מטגנים במחבת בשמן זית עד לקירמול ומעבירים לקערה.

במקביל, לוקחים 100 גרם בשר טחון (רצוי בקר) ומטגנים אותו בשמן זית עד להשחמה.

מערבבים את הבשר הטחון ואת התערובת של רגלי הפטריות, הבצל והשום (לא לשכוח להוסיף מלח ופלפל).

עכשיו אנחנו נתקלים בבעיה – פטריה באופן עקרוני היא כמו ספוג, ולספוג יש תכונה עיקרית והיא של ספיגה.

במקרה זה הפטריה ספוגה במים וכדאי מאד להספיג את המים כדי למנוע רטיבות בעתיד.

מטגנים את ראש הפטריות קלות במחבת ומעבירים לתבנית אפיה מקומחת.

הקמח עוזר לספוג את הנוזלים.

ממלאים את הפטריות בתערובת.

זה כבר נראה טעים ומעלה זכרונות.

מכסים את הפטריות הממולאות בגבינה צהובה (רצוי גבינה איכותית עתירת שומן) – במקרה שלנו נאלצנו להשתמש בגבינת טופו עקב רגישות ללקטוז של אחד הסועדים.

מחממים תנור ל-150 מעלות ומכניסים ל-10 דקות.

אחרי 10 דקות נותנים מכת חום של 180 מעלות למשך של 5 דקות.

לצערי את התמונות של הפטריות המוכנות כבר לא הספקתי לצלם כיוון שהן נחטפו ישר מהתנור ובקושי נשארה לי פטרייה אחת לרפואה להיזכר בנוסטלגיה ש- "קנתה" את אישתי לפני 7 שנים בערך.

אז שיהיה בתיאבון לכולם וסוף שבוע נעים וטעים.