אגם הזאבים / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה

…"חלמתי על עדת זאבים שמקיפה אותי, זאב אחד עולה על המיטה שלי ואני מרגיש את המשקל שלו עלי. יש לו שתי עיניים אדומות כדם והוא מסתכל עלי. פתאום הוא הופך לפגיון עם ראש של זאב. אני לא יכול יותר"…

טוב מראה עיניים / לינווד ברקלי

את לינווד ברקלי פגשתי בספרי הקודמים 'בלי לומר שלום', 'אל תפנה את מבטך' ו- 'ביום שאיבדתי אותה'. מאד אהבתי את הסגנון הקולח שלו והכתיבה הרציפה. גם התרגום עושה חסד עם הספר והסופר ומכניס אותנו ישר לאווירת המתח הרצוייה.
בדיוק במידה.

פינוק לשבת

יום שבת הגיע ואיתו ההשכמה המוקדמת של הילדים והצעקות של "אני רעב" ו- "מה יש לאכול?" מרעידות את קירות הבית ומפריעות את מנוחת השכנים.

גיבור מזדמן / אבי דומושביצקי – ביקורת קריאה

תום הוא גאון. אבל כמו רוב הגאונים, יש לו בעיה… במקרה של תום הוא סובל מנכות חברתית. כלומר – לא ממש א-סוציאלי, אבל הוא לא מרגיש בנוח בחברת אנשים ומעדיף לעבוד על המחשב – במקום שהוא מרגיש בבית.

גליתא

כשחיפשתי מה לעשות בירושלים, מצאתי את חוצות היוצר – שם נהנינו מהופעה של מוקי – עם שירים חדשים וישנים – ואולי זה המקום לבקש ממנו סליחה בשם הקהל, שעזב את המושבים לפני שההופעה הסתיימה…
אבל זה היה ביום חמישי ולנו נשאר יום שישי שלם בירושלים רבתי לחפש כיצד להעסיק את הפרחחים הקטנים (לא ממש פרחחים וגם לא ממש קטנים). יום שישי על הבוקר נסענו למוזיאון המדע – אבל זה כבר לפוסט אחר (יגיע בהקדם, אני מבטיח) ומשם נסענו לנו לקיבוץ צובה ליד מבשרת (לא שאני יודע איפה מבשרת נמצאת – חוץ מזה שהיא בירושלים… ולעבור שם סדנת שוקולד…

המידענית / טיילור סטיבנס

בגיל 14 היא כבר עזבה את הבית ועברה אימונים אצל סדיסט שאנס אותה…

מחול החרבות

לא. לא מדובר ביצירה הידועה של חאצ'טוריאן (המערכה האחרונה מתוך הבלט 'גאינה')…

אל תפנה את מבטך / לינווד ברקלי

תסתכלו על בני/בנות הזוג שלכם – עד כמה באמת אתם מכירים אותם ?
האם יכול להיות שאשתך היא לא מי שהיא אומרת שהיא ? האם יכול להיות שבעלך, אותו את מכירה כבר מספר שנים ואתם חולקים ילד אפילו – הוא לא אותו האיש שאיתו התחתנת ?

זכות האישה ל… שוויון ?

אז איך באמת יכול להיות שיוויון ?

המכה האחרונה / מיכאל דרור – ביקורת קריאה

למה שאני עומד לכתוב כרגע, אין קשר ישיר לביקורת. זוהי אנקדוטה שלי עם עצמי שאני מעוניין לחלוק.

ספר, כספר, לא צריך להיות מעולה כדי שאני אקרא אותו. הוא גם יכול להיות בינוני. יותר חשובה לי הכתיבה מאשר התוכן. אני מעדיף ספרים עם כתיבה זורמת, שמשאירים אותי ער עד השעות הקטנות של הלילה, מאשר ספר טוב, או אפילו טוב מאד, שהכתיבה שלו כבדה ואיטית.

אחרי שחלקתי את רחש לבי אפשר לעבור לספר שהכתיבה בו היא מהזורמות יותר שקראתי.