מיומנה של סוכי – צימר בכוח


שלום חברים שלי – אלה ההולכים על ארבע ואלה ההולכים על שתיים… כאן השיצואית האהובה עליכם – סוכי…

הפעם אני רוצה לספר לכם על סוף השבוע שעבר עלי. סוף שבוע לא קל עבר על כוחותינו: אמא ואבא נסעו לצימר משלהם יחד עם האחים שלי, ואותי השאירו לבדי לבדי גלמודה ועצובה אצל ג'ני – הצימר של הכלבים. להמשיך לקרוא

אבא ואמא יושבים על קוצים


כשהשכן מקומה שש מתחיל את הבית לשפץ,
אבא ממש מתרגז ואומר שהוא "עוד שנייה מתפוצץ!"
"אבא, רק בלונים מתפוצצים, ואתה בכלל לא בלון!
אני רוצה שתישאר אבא, ולא תעוף לי מהחלון."
מזל שאמא מסבירה מהר ומרגיעה אותי מיד:
"כשמישהו עומד להתפוצץ – כנראה הוא כועס במיוחד."

להמשיך לקרוא

זוהר רוצה לעוף / תרצה דביר


נתתי את הספר לבתי הגדולה (11), וזאת היתה התזוהר רוצה לעוףרשמותה:

"אבא של זוהר מת וזוהר לא יודעת איך. היא גילתה מדינה (חברה של אימה א.ב.) ומחברתה שאביה נהרג
במלחמה ושקראו לו דרור.
רוצים לדעת איך הוא מת? …
לי יש המון דברים טובים לספר על הספר הזה, כמו למשל: יש בו שמחה, עצב, כעס ועוד המון רגשות.
רוצים לדעת למה ?
קראו את הספר."

ונעבור לקטע האומנותי – קראתי את הספר והוא העלה בי רגשות – כמו ששקד כתבה.

זוהר מתמודדת עם אובדן אביה בגיל צעיר ועם אימה שמנסה לחזור לשגרת חיים נורמלית. חבר אחד זוהר כבר "הצליחה" להבריח מהבית. אין תחליף לאבא, גם אם הוא לא נמצא – מה פתאום שגבר אחר יישן במיטה עם אמא שלה ? רק לה מותר!

שקדי שלי ילדה קטנה עם המון רגשות והמון אמפתיה, ממש נכנסה לדמות ובקטעים מסוימים אף נקוו דמעות בעיניים הכחולות ירוקות השקדיות שלה. אני לא רוצה להרוס לכם את הספר, אבל הסוף הוא טוב (דבר ששימח את שקד מאד).

אז –
זוהר רוצה לעוף
מחברת: תרצה דביר
איורים: נורית צרפתי
הוצאה: גוונים
עמודים: 79
מחיר: 55 ₪

מיומנה של סוכי – פרק 8 – מסע כומתה


היי חברים וחברות – אנשים ואנשות, כלבים וכלבות (חתולים אני פחות אוהבת)…

נראה לי שהמשפחה שלי החליטה לעשות לי חינוך מחדש ולהעביר אותי טירונות מקוצרת! הם נסעו לטיול – אני בדרך כלל אוהבת לנסוע איתם – כי זה אומר להגיע לסבא אלי – שמפניק אותי ומגניב לי אוכל מתחת לשולחן (אפילו שאמא ואבא אומרים שכבר לא צריך), או לנסוע לסבתא אביגיל בעפולה שנותנת לי לאכול את האוכל שהיא בשלה – המון בשר. להמשיך לקרוא

THE OFFBITS


מי לא חלם לקחת כמה ברגים, פיסות מתכת ולהרכיב מהם רובוט ?

אני יודע שאני חלמתי לעשות את זה – במיוחד אחרי שראיתי סרטי מדע בדיוני… להרכיב רובוט על פס ייצור… וואו…

אז מה הסיפור של ה- OFFBITS ?

חלקים להרכבה OFFBITS

מישהו אמר פסולת ?

או במילים פשוטות – לקחת "פסולת", לחבר אותה יחד וליצור… מה שבא לכם לראש.

גם שקד וגם נדב נהנו מאד בסדנה שהתקיימה ביום שני השבוע בדרום תל אביב.
דווקא נדב נצמד יותר להוראות ובנה אחד לאחד ואילו שקד פתחה יותר את הראש ובנתה את הרובוט קצת שונה ממה שכתוב. איך אומרים ? השמיים הם הגבול. זה לא חייב להיות הגיוני אפילו – ראיתם פעם כלב עם 8 רגליים ? ב- OFFBITS זה אפשרי ואפילו נורמלי.

הרובוטים של נדב OFFBITS

נדב והאופביטס שלו

אז איך הכל התחיל ? בהתחלה היה ילד בן 5 שקראו לו רועי, שאהב לפרק צעצועים, לראות ממה הם בנויים וגם ניסה להרכיב אותם בחזרה.
לאחר סיום הלימודים בבצלאל, הוא אסף עוד כמה ילדים ברוחם, אבל מבוגרים מספיק בשביל לפתוח חברה, והקים את `THE OFFBITS`.

רובוט בשלבי בנייה OFFBITS

רובוט בשלבי הכנה

המטרה: להחיות חלקים שיכולים להימצא בכל ארגז כלים בבית, במגירה או אפילו מתחת לספות. ליצור להם אופי ולשחק איתם.

ביחד הם בנו ערכות OFFBITS והם מממשים את חלומות הילדות של… כולנו בעצם.

קיימת גם קהילה בהתהוות – שם ניתן להחליף דעות, מחשבות ודגמים.

http://wp.theoffbits.com/about-us-3/?lang=he

רוצי איילה – קומדיה על פי תהום


יום חמישי בערב, זורקים את הילדים אצל גיסי ושמים פעמינו למרכז סוזן דלל לצפות בהצגה – ולא סתם הצגה – קומדיה על החיים. עם כל הבלגאן שקורה כאן בארץ, רצינו קצת לנקות את הראש ואני חייב לציין, שהצליחו. להמשיך לקרוא

הוא חזר


אחרי בערך 60 שנה וגם כמה שירים שנכתבו, הוא חוזר – אותו נסיך קטן עם גלימה כחולה וחרב לו על הירך, אותו שיער מתולתל ועיניים חולמות. מבוגר מעט יותר, רזה יותר, גבוה במעט, מנוסה יותר – הוא מגיע לבקר שוב. והפעם – בסירת דייגים גנובה ומיוחדת. סירה שכמעט בלתי ניתנת לאיתור. להמשיך לקרוא