אל תפנה את מבטך / לינווד ברקלי

תסתכלו על בני/בנות הזוג שלכם – עד כמה באמת אתם מכירים אותם ?
האם יכול להיות שאשתך היא לא מי שהיא אומרת שהיא ? האם יכול להיות שבעלך, אותו את מכירה כבר מספר שנים ואתם חולקים ילד אפילו – הוא לא אותו האיש שאיתו התחתנת ?

אלבום תמונות דיגיטלי

זוכרים פעם… שהתמונות היו ממשיות ועשויות (לרוב) מנייר ?

היינו לקוחים את הדבר הזה שנקרא "פילם" לחנות מיוחדת ושם היו מפתחים לנו אותו…

ואז היינו יושבים עם שקית מלאה בתמונות כאלה (8X13 או 10X15) וממיינים את הטובות יותר והטובות פחות, והיינו מתבאסים על התמונות ש- "בזבזנו"…

השקה עם נשיקה

צובה ? מה זה צובה ? איפה זה בכלל ? מזל שיש WAZE…

הטיול למאלטה

בשעה טובה חזרנו לארץ אחרי 7 ימים במאלטה ועוד יום וחצי לכל כיוון של טיסות.

מאלטה מורכבת משלושה איים בים התיכון, קצת דרומית לאיטליה, עם אוכלוסיה של 400,00 אנשים.

הם חיים על תיירות ובאמת שמענו שפות מכל העולם – חוץ מעברית. שמחנו להיות הנציגים של המדינה הקטנה שלנו במדינה קטנה עוד יותר, שברגע שנוחתים בה מרגישים – אילת 🙂

שדה התעופה הקטן ליד עיר הבירה וולטה קיבל אותנו ברוח חמה ולחה בשעה ובשפע של זיקוקי דינור. בכלל, במאלטה, במיוחד בחודשי יולי אוגוסט, כל סיבה היא סיבה למסיבה והמחזה הנפוץ ביותר בערב הם הזיקוקים.

אז איך הכל התחיל ? תכננו את הנסיעה הזאת די מזמן כבר. אני, אשתי שתחיה, שקד – בת 5 ונדב הקטן – בן שנה ושמונה חודשים.

למאלטה הגענו דרך פרנקפורט (גרמניה) לאחר המתנה מורטת עצבים של 7 שעות, מאחר וטיסות ישירות יש רק 3 פעמים בשבוע בערך.

דרך קרובי משפחה קיבלנו דירה ברחוב קטן בכפר שנקרא "סנט ג'וליאן"

כל הכפר היה מלא בקישוטים לכבוד הקדוש המקומי (ג'וליאן), ואפילו הספקנו לראות כמה וכמה מצעדים של תזמורות מקומיות יוצאות בצעדות מפוארות.

כל קבוצת האיים הזאת בנוייה על תיירות וממש אפשר להרגיש את זה באוויר.

אנגלית היא שפה רשמית שניה ונלמדת בבית הספר, כך שאין בעיה להסתדר שם עם אנגלית בסיסית ביותר. כולם מאד אדיבים ורק רוצים לעזור.

אז מה יש שם לעשות ?

למבוגרים יש 4 בתי קזינו במלךונות באי הראשי (שנקרא מאלטה).

וכבילוי לכל המשפחה אפשר לראות אתרים היסטוריים (איכס… למי יש זמן לזה ?!).

אנחנו ניסינו לנצל את הזמן שהיה לנו (שבוע) כדי שהילדים יהנו כמה שיותר.

יום אחד היינו בפארק מים עם מגלשות, בריכות גלים, מסלול אבובים ומגלשה מיוחדת לאבוב זוגי (?) וגם בריכות לילדים.

הקטנים פשוט לא רצו ללכת הביתה אבל כבר נהיה מאוחר ואנחנו עייפים (להם אין בעיה להרדם על הכיסא נוח) אז הבטחנו שנלך לבריכה ביום אחר.

ביום השני יצאנו לשייט באזורי האיים (להזכירכם – המדינה בנויה משלושה איים – מאלטה, גוזו וקומינו). השייט בספינה היה ממש אטרקציה לילדים, עם הסברים באנגלית והמון המון מים נקיים וצלולים ופינות חמד שניתן לעגון בהן ולרדת לשנרקל.

אז מה היה לנו עד עכשיו ? בריכה – היה. שייט – היה. מה צריך ? עוד שלושה דברים חשובים לנו לפנינו – ים ! (איך אפשר להיות על אי קטן ולא להיות בים ?!) וכמו שהבטחנו לילדים – בריכה.

את הדבר השלישי גילינו ביום הבא :

המקבילה המאלטית של הדולפינריום – פארק שנקרא MEDITERRANEAN ובו מופעים מרהיבים של תוכים, זוחלים, אריות ים וכמובן – דולפינים.

הילדים התלהבו מאריות הים ומהדולפינים, מהתוכים קצת פחות. אבל הכל כלול במחיר הכניסה.

הדולפינריום פתוח עד 5 בערב וכל מופע מציג פעמיים, והוא צמוד לפארק המים שבו היינו ביום הראשון.

מי שמע על הסרט פופאי ? סרט שיצא לפני 30 שנה בערך ומתברר שהוא צולם במאלטה… לצורך הפקת הסרט ניבנה כפר שמשמש עד היום כאטרקציית בילוי לתיירים.

הכפר נמצא לחופו של הים במפרץ טבעי. ניתן לחזות בדמויות (לא מקוריות) של פופאי ואוליב (למי שזוכר) וגם פלוטו הנבל נמצא שם ומפריע להם.

את הילדים עניינה רק הבריכה בגובה של 60 ס"מ שהיתה שם. הם לא ממש התחברו לנוסטלגיה של הוריהם לדמויות המצוירות של פעם.

ואז באה לנו הפתעה – הנהג שלנו, ג'ימי, שהיה צמוד אלינו ממש מהיום הראשון ודאג לנו ולקח אותנו (הוא מכיר את כולם ויודע לאן כדאי ללכת ולאן לא) לקח אותנו לבית חרושת של חברת PLAYMOBIL…

WOW

אני חשבתי שאני בחלום. נכנסים בשערי טירה ושומרים חמושים בגודל אדם (מפלסטיק) מקבלים את פנינו.

יש גם סיורים בתוך המפעל ואפשר לראות איך החלום הזה של הילדים (אני גדלתי על PLAYMOBIL) נוצר מרעיון ועד ביצוע.

יום אחרון שלנו לבילוי במאלטה – מה נשאר להציע לילדים ? ים ! אז נסענו לגולדן ביי (Golden Bay) – חוף שעשוי משברי צדפים וחול ים, עם מים כחולים וצלולים שאפשר לראות דרכם את הקרקעית.

במקום יש גם מועדון צלילה ואני בלעתי את צערי ויגוני והשתעשעתי עם הילדים בבניית ארמונות והבאת מים מהים בדליים.

ואז זה נגמר…

נפרדנו לשלום מהבית המדהים ברחוב הקטן ששימש לנו מעון בשבוע החולף ונכנסנו למונית של ג'ימי.

שדה התעופה הקטן של מאלטה שוב הזכיר לנו את אילת והעלה חיוך על פנינו.

עם החלפת מטוס (מהירה הפעם) בוינה (אוסטריה) היינו בדרכינו לארץ הקודש וחזרה לשגרה היום-יומית שלנו. איש איש ועבודתו הוא.

מה לגבי המחירים ? המחירים הם ממש כמו בארץ (רק שהמטבע השולט שם הוא יורו ולא שקל, אבל בתרגום לשקלים המחירים מאד דומים).

הירקות והפירות יקרים אבל הבשר והלחם זולים.

כמובן שיש מחירים לתיירים ואפשר להתווכח (לא בסופר-מרקט). הליכה מהירה למרכז העיר מגלה רחוב חי ותוסס מלא דוכנים בשעות הערב המציעים ממרכולתם מצעצועים לילדים ועד חטיפים וממתקים.

אנחנו החלטנו שאנחנו מאמצים את מאלטה ומקווים לחזור אליה גם בשנה הבאה.

תמונות נוספות ניתן לראות בפרופיל שלי בפייסבוק

חופשה נעימה 🙂

"סתם" עוד יום שבת… מה עושים ?

עוד יום שבת מגיע, ואנחנו חושבים מה כבר אפשר לעשות שלא עשינו ?!

החורף והאביב המטורפים שהיו לנו גמרו כל חלקה טובה. מה שמסתמן כרגע זה ללכת לים.

ואז נזכרנו : הרי פארק נחשונית נפתח היום…

ארזנו כמה חברים בשיחות טלפון מהירות, העמסנו את עצמנו על האוטו ויצאנו לכיוון ראש העין בואכה קיבוץ נחשונים.

הנסיעה במקביל לכביש 6 עברה בנינוחות, כשאנחנו עוצרים בדרך בכמה נקודות על מנת "למלא מצברים" ולקנות קצת בשר, פיתות, מים ועוד כמה דברים קטנים שבטוח נזדקק להם.

הגענו 5 משפחות למתחם החניה שנמצא מחוץ לקיבוץ בשעה 11:15 בערך, ולהפתעתנו המתחם היה כמעט ריק – עם ישראל – תתעוררו – פארק המים / המוטורי / ג'ימבורי נחשונית של קיבוץ נחשונים נפתח לקהל הרחב וכולם מוזמנים… מה ? לא שמעתם ?! בואו !!!

כמובן שהקמנו את המאהל שלנו באזור המנגלים – כן ! יש מתחם המיועד למנגלים… עם פחים המיוחדים לגחלים משומשים… הם חשבו על הכל.

אחרי שהתארגנו התחלנו לסייר במקום. איש איש ומשפחתו הוא, כאשר כולם חוזרים לנקודת המוצא (המנגל).

יש מפה ענקית כדי שנוכל להתמצא במקום הגדול הזה בלי ללכת לאיבוד.

בכלל, הכל מסודר ומאורגן בצורה יוצאת מן הכלל. מתחם המים באיזור אחד, המתחם המוטורי באיזור אחר והג'ימבורי לפעוטות ולילדים (ולילדים ברוחם) בעוד איזור.

אנחנו התחלנו את הסיור שלנו בבריכה…

הבריכות מחולקות לבריכות לפעוטות, לילדים ולמבוגרים. ומי שחשב שבזה נגמר סיפור הבריכות… טעה !

זה גם פארק מים עם מגלשות

אחרי הפארק מים, רצינו שהילדים יהנו קצת מחוויה אחרת, אז בהליכה קצרה הגענו לפארק המוטורי של הילדים

האמת היא שאני יכול להכניס כאן עוד מאות תמונות ואני לא אצליח להעביר את החוויה המדהימה שעברנו היום, עם מכוניות הקארטינג, קיר הטיפוס המכוניות המתנגשות ועוד ועוד אטרקציות הכלולות במחיר כרטיס הכניסה.

יש כאן מגוון של אטרקציות ולפי דעתי מישהו באמת חשב על כל הגילאים והמתחמים מופרדים ומסודרים לכל הגילאים של הילדים מהקטן ביותר ועד לגיל המופלג שלי (35) ואף יותר מזה…

הילדים נהנו – וזה הדבר הכי חשוב לדעתי.

אבל – רק הצצה קטנה לכיוון האוכל…

וכן, ליד הנקניקיות זוהי גבינת כבשים חלומי של משק דותן מכפר שמואל, שנצלית על נייר כסף.

שני מנגלים שעבדו במרץ והשביעו 5 משפחות רעבות הכוללות ילדים מתבגרים ומבוגרים חובבי בשר.

ואי אפשר שלא לקנח באיזו גלידה קרה ביום החם הזה, כשיושבים על הכיסאות המפוזרים בשפע על המדשאות הירוקות בצל העצים.

בילינו יום שלם ולא הרגשנו איך הזמן עובר. המקום נסגר בחמש בערב ואנחנו מיצינו אותו עד הדקה האחרונה.

רק מילה אחת לסיום – בתור נכה צה"ל, אני שם לב עד כמה מקומות באמת רגישים לנושא של נגישות, ופארק נחשונים מקבל ממני ציון של 4 כוכבים מתוך 5 אפשריים – יש חניית נכים מסומנת קרוב לשער הכניסה, רמפות לעגלות נכים ליד כל גרם מדרגות, שירותי נכים, שבילים רחבים ועליות מתונות מספיק על מנת שכסא גלגלים יוכל לעלות בבטחה. כמו שאמרתי 4 כוכבים מתוך 5 אפשריים. שאפו.