טוב מראה עיניים / לינווד ברקלי


את לינווד ברקלי פגשתי בספרי הקודמים 'בלי לומר שלום', 'אל תפנה את מבטך' ו- 'ביום שאיבדתי אותה'. מאד אהבתי את הסגנון הקולח שלו והכתיבה הרציפה. גם התרגום עושה חסד עם הספר והסופר ומכניס אותנו ישר לאווירת המתח הרצוייה.
בדיוק במידה.טוב מראה עיניים לינווד ברקלי להמשיך לקרוא

הוא חזר


אחרי בערך 60 שנה וגם כמה שירים שנכתבו, הוא חוזר – אותו נסיך קטן עם גלימה כחולה וחרב לו על הירך, אותו שיער מתולתל ועיניים חולמות. מבוגר מעט יותר, רזה יותר, גבוה במעט, מנוסה יותר – הוא מגיע לבקר שוב. והפעם – בסירת דייגים גנובה ומיוחדת. סירה שכמעט בלתי ניתנת לאיתור. להמשיך לקרוא

90 דקות של אנתרופולוגיה


לא, הפוסט הזה לא ייקח 90 דקות לקרוא אותו – מקסימום לכתוב אותו…

אני רוצה לספר לכם על ניתוח אנתרופולוגי של דקה וחצי שעשיתי אתמול, וכמו שעולה מהכותרת – איך לא ? במגרש כדורגל.
אתמול הגשמתי לנדבי חלום – לראות משחק כדורגל של הקבוצה האהובה עליו… להיכנס לפרטים ? מכבי נתניה (לטוב ולרע) מול קבוצה.. אממ… כדי להיות פוליטיקלי קורקט נגיד רק שזו קבוצה אדומה.. בלי שמות (yeah.. right). להמשיך לקרוא

יהלומים למבוגרים


מה אפשר להגיד על יהלום שלא אמרו כבר ?יהלום מיכל אדלר

שהוא חברה הטוב ביותר של האישה, שהוא נוצץ ושהזה החומר החזק ביותר בטבע… אז על הנקודה הזאת אני רוצה להתעכב שניה – יהלום, שהוא חברה הטוב ביותר של האישה אבל הוא גם החומר החזק ביותר בטבע, ברגע שהיא תאמץ אותו אל לבבה הוא עלול להשאיר שם שריטות… להמשיך לקרוא

האיש שאלוהים לא ראה – ישראל חלוץ / ביקורת קריאה


*

קיבלתי את הספר לקריאה ואני חייב לציין שכבר מהשם שלו ומהתמונה על הכריכה, עיקמתי את הפרצוף. מדובר באוסף של חמישה סיפורים קצרים, שהראשון שבהם, עליו נקרא שם הספר, מתאר בדיוק את מה שאני לא רציתי לקרוא – עוד סיפור על השואה… באמת שאין לי כח לקרוא על עוד ילד שהתחבא עם אמא שלו בתוך איזה אסם וכל רגע הגרמנים כמעט וגילו אותם… הסיפורים הידועים… להמשיך לקרוא