לילה מהאגדות


תחשבו שיכולתם לטייל ביער קסום, לפגוש את שומרת היער, פיות, גמדים, שדונים ולחפש אחר נוצת הזהב של מספר הסיפורים – הלא הוא הוא זה שכותב לנו את כל האגדות… להמשיך לקרוא

זוהר רוצה לעוף / תרצה דביר


נתתי את הספר לבתי הגדולה (11), וזאת היתה התזוהר רוצה לעוףרשמותה:

"אבא של זוהר מת וזוהר לא יודעת איך. היא גילתה מדינה (חברה של אימה א.ב.) ומחברתה שאביה נהרג
במלחמה ושקראו לו דרור.
רוצים לדעת איך הוא מת? …
לי יש המון דברים טובים לספר על הספר הזה, כמו למשל: יש בו שמחה, עצב, כעס ועוד המון רגשות.
רוצים לדעת למה ?
קראו את הספר."

ונעבור לקטע האומנותי – קראתי את הספר והוא העלה בי רגשות – כמו ששקד כתבה.

זוהר מתמודדת עם אובדן אביה בגיל צעיר ועם אימה שמנסה לחזור לשגרת חיים נורמלית. חבר אחד זוהר כבר "הצליחה" להבריח מהבית. אין תחליף לאבא, גם אם הוא לא נמצא – מה פתאום שגבר אחר יישן במיטה עם אמא שלה ? רק לה מותר!

שקדי שלי ילדה קטנה עם המון רגשות והמון אמפתיה, ממש נכנסה לדמות ובקטעים מסוימים אף נקוו דמעות בעיניים הכחולות ירוקות השקדיות שלה. אני לא רוצה להרוס לכם את הספר, אבל הסוף הוא טוב (דבר ששימח את שקד מאד).

אז –
זוהר רוצה לעוף
מחברת: תרצה דביר
איורים: נורית צרפתי
הוצאה: גוונים
עמודים: 79
מחיר: 55 ₪

COMPAS להקת הפלמקו הישראלית – KIMIKA


נכון, אני משוחד. נכון, אני מגיע עם משיכה לתחום. אז מה ? אסור לי להתלהב ממופע פלמנקו משובח ולכתוב על זה ?!

את להקת הפלמנקו הישראלית COMPAS יצא לי לראות לפני ארבע שנים במופע המשובח 'דון קישוט', אז הם אירחו את חוזה מורו הספרדי.
הפעם הם מעלים את המופע הספקטקולרי KIMIKA (כימיה) עם האומן האורח אדריאן סנטנה, שמעלה את הרמה של הלהקה בכמה דרגות.

הוא רקד ואני וזוגתי שתחיה היבטנו בו מהופנטים. השליטה שלו בקצב, ברגלים, בתנועות הגוף היתה פשוט לא מהעולם הזה. לא רצינו שהסולו שלו יסתיים…

אבל נחזור למופע – אין ספק שממופע למופע הרמה של הלהקה, בניהולה של מיכל נתן, הולכת ועולה. שני מריאצ'יס (נגני גיטרה) שיושבים באחורי הבמה יחד עם זמר וזמרת (שוקי שוויקי ומרים לוי) השרים בספרדית, בהחלט עושים משהו אחר "מסתם" עוד הופעה עם מוזיקת רקע.
זה נכון שלכל אחד יש את האינטרפנטציה שלו למופע מחול, במיוחד עם שם לא מחייב כמו "כימיה", אבל אני אספר לכם מה אני הבנתי מהמופע:
בכפר קטן בספרד – גבר ואשה (מיכל נתן ואדריאן סנטנה) רוקדים ביחד ולחוד על הבמה כזוג אוהבים שנפרד זה מזו. בינתיים בנות הכפר מפזזות להן עם החתיך התורן ברחבי הכפר. עצובה וגלמודה ממתינה מיכל נתן לאהובה שיחזור, כשרק המוזיקה והשירה מלווים אותה. החתיך התורן עובר מרקדנית לרקדנית (מבחורה לבחורה) ואז… חוזר לו אהוב ליבה של הרקדנית הראשית והם פוצחים במחול שטוף יצרים ואהבה. בכפר – חגיגה – פעם ראשונה שהיא מוכנה לפזז עם שאר הבנות ולחגוג את אירוסיה לאדריאן סנטנה. הוא מבחינתו יוצא להילחם בשדים (או אולי אלה שוורים?) ורוקד את ריקוד החתונה באהבה והתלהבות, שגורמים לקהל לצעוק לעברו "אולה" מדי פעם ולמחוא כפיים לפי הקצב המהיר של המוזיקה.
הוא גרם לקהל להרגיש כחלק מהמופע. מחיאות הכפיים נשמעו בכל חלקי הריקוד והקהל הביט בו בהתלהבות, עת הוא דפק ברגליו ונענע את גופו לצלילי המוזיקה.

בום! המופע הסתיים אחרי שעה וחצי של ריקודים מרהיבים ואנחנו נותרנו עם חסרי נשימה ועם ההרגשה שקיבלנו תמורה מלאה לכרטיס. זה מה שחשוב בעצם, לא ?!

כל כך הצטערתי ששקד שלי (בת 11 שלומדת פלמנקו כבר 5 שנים) לא ראתה את המופע…

להקת הפלמנקו הישראלי COMPAS במופע KIMIKA – מומלץ ובחום אפילו.

אהבה על אש גבוהה


הראשון שחיבר את המילים אני-אוהב-אותך היה גאון. כל המשוררים שבאו אחריו נאלצו לעבוד קשה. כך מתחיל רוני סומק את המסע המרתק אחר ביטויי האהבה העזים ביותר, המופרכים ביותר, הדביקים והמפתיעים: בשירה, במוזיקה ובשפת היום-יום.
משיר השירים ועד גלגל"צ. לצידו על הבמה – נסיך האהבה דניאל סולומון והזוג הצעיר ליאת אליהו וגל שלו, בשירי אהבה גדולים של משוררים עבריים ואחרים.

להמשיך לקרוא

רפואה סינית עתיקה בידיים מערביות


איילת יוגב פשוט לחות בריא

איילת יוגב פשוט לחות בריא

גם את הפוסט הזה אני אתחיל בגילוי נאות: איילת היא בת דוד שלי.

זהו. עכשיו שסיימנו עם הפורמליות, אפשר לעבור ל- "עבודת האלילים" – סתאאאאאאם… דיקור סיני והרפואה הסינית בכלל כבר מזמן לא נחלתם של תמהונים כאלה ואחרים. זוהי רפואה לכל דבר, שמשתמשים בה גם בבתי חולים קונבנציונליים. להמשיך לקרוא

שקט אמיתי


כבר הרבה זמן שלא יצאנו לבלות – זוגתי ואני. תמיד יש משהו – פעם אין בייבי-סיטר ופעם משהו התבטל ופעם עייפים ובדרך כלל סתם אין כוח – אין כח להתלבש יפה, להתגנדר קצת, לדאוג לבייבי-סיטר, להשכיב את הילדים מוקדם, להיכנס לאוטו ולנסוע אחרי יום עבודה ולפני יום עבודה ופעם זה… נו – הבנתם, תמיד יש משהו והכי קל זה להגיד "אין לי כח" ולהישאר בבית להינמק מול הטלויזיה (במקרה הטוב) או פשוט להשכיב את הילדים ולהיכנס למיטה.
הפעם אמרנו – "יוצאים! לא משנה מה – יוצאים." אפילו שבדרך זוגתי עוד זרקה לי ככה, בין השורות, שאין לה בכלל סנטימנטים לשלומית אהרון והיא באה רק בשביל הבילוי המשותף איתי (לגבי זה נגיע בהמשך). אני מאד אוהב את שלומית אהרון – עוד מהתקופה שהייתי ילד והיא הופיעה עם 'הכל עובר חביבי' גם בתור ילד (בלי חוש מוזיקלי מפותח יותר מדי), היא הצליחה להתבלט – ולא רק בגלל שהיא היתה האישה היחידה בלהקה.

הפעם המופע היה לרגל צאת אלבומה השביעי – 'שקט אמיתי'. המופע נערך במוזיאון תל אביב באולם אסיא – אולם מאד אינטימי עם אקוסטיקה מצויינת.
זכינו לשמוע שירים בעיבודים חדשים, שירים חדשים מתוך האלבום ושירים ישנים
המופע נפתח בשיר 'אבא'

האומן האורח ששלומית הביאה היה, אוהד חיטמן – אושיית מוזיקה בעצמו (ולא סתם "האחיין של…") – הם שרו דואט וחיטמן הצעיר עבר לקלידים וליווה אותה ואז, הוא הזכיר לנו ששלומית דיבבה בעברה את בת הים הקטנה וביקש ממנה את אחד השירים… נחמד – כזה out of the blue…

המופע היה מרגש, איש התאורה עבד שעות נוספות והסאונד היה מצויין. יחד איתה על הבמה היו עוד 7 נגנים – קלידים, גיטרות, גיטרה בס, תופים, כלי הקשה, כלי נשיפה וצ'לנית. שלומית אהרון במיטבה – אני לא רואה את אמא שלי (שצעירה ממנה בשלוש שנים) עולה על במה עם האנרגיות האלה.
היכולת הווקלית שלה באה לידי ביטוי פעם אחר פעם, שיר אחרי שיר – כשהיא עולה באוקטבות ובעוצמה. פשוט – אין דברים כאלה.

אז הדיסק כבר אצלי באוטו, מתנגן לו ב- loop במערכת השמע ואני נהנה כל פעם מחדש.

הבטחתי לכם התייחסות לגבי ההערה בתחילת הפוסט – אז בסיום המופע הכתה זוגתי על חטא והוגיעה קבל עם ועדה שהיא נהנתה. יותר מזה לא יכולתי לבקש.

חכי לי ואחזור


 

את חכי לי ואחזור

את חכי לי ואחזור,
את חכי היטב.
את חכי לי גם בקדור
מסגריר הלב.
את חכי לעת כפורים,
את חכי בחום,
את חכי עת אחרים
ישתכחו עד תום.

את חכי, חכי, ולו
לא יבוא מכתב.
את חכי אם גם ילאו
המחכים לשוא.

את חכי לי ואחזור,
וארור הסח
בבטחה גמורה לאמור:
"מת הוא… ונשכח"…

מילים: קונסטנטין סימונוב
תרגום: אברהם שלונסקי

להמשיך לקרוא