הגעתי ליעד


הגעתי למשקל היעד שקבעתי לעצמי. האמת – כיף לראות אותו על המשקל.
אבל עכשיו מתחילה המלחמה האמיתית – לשמור על המשקל הזה… איך עושים את זה בעצם ? אם אני אמשיך לאכול מה שאכלתי עד היום, בתוך "המשטר הדיאטטי" שכפיתי על עצמי – אני אמשיך לרדת, וזאת לא המטרה. מצד שני, אם אני אחזור לאכול כמו שאכלתי לפני כן… אני אתחיל שוב לעלות במשקל ואפילו אעבור את המשקל שממנו התחלתי… בעיה.

כרגע אני מתמקד בלא לעלות שוב ולשמור על אותה רמת שובע שהיתה לי במשך כל התקופה הארוכה הזאת. הבוקר עליתי על המשקל וראיתי שאני קילו וחצי מעל היעד, מה שאומר שקצת הגזמתי אתמול עם האוכל. כזה אני – קיצוני, בכל מה שאני עושה, לטוב ולרע. או שאין דבר כזה קיצוני טוב ?

לכל אורך התקופה קיננה בי המחשבה שמא אני הופך לאנורקטי – שהריצה אחר המשקל האידיאלי תוביל אותי לרצות לרדת עוד ועוד. אני שמח שזה לא קרה, שאני שמח על המשקל שלי כמו שהוא – אותו משקל שהיה לי לפני… 16 שנה, 4 ילדים, פעילות גופנית ואכול כפי יכולתך…

חשבתי הרבה והתלבטתי עם עצמי, ואני עדיין בהתלבטות הזאת, אם להניח כאן תמונה שלי בלי חולצה – אני – שגם לבריכה הולך עם חולצה – שלא יראו את הכרס, שלא יראו את הקעקועים, את השיערות בבטן ובחזה… אז הכרס ירדה, נשארו הקעקועים והשיערות, שהם שזורים אחד בשני – הרי אני לא יכול להסיר את השיערות בלייזר בגלל שיש לי קעקועים ובגלל שגילחתי את הבטן והחזה מספר לא מבוטל של פעמים, גדל לי שם יער פרא… אני חושב שהבנתם את הרעיון הכללי… אני אפסיק עם תיאורי הזוועה ואסכם בכך שאני לא אוהב את איך שאני נראה. מזל שזוגתי אוהבת אותי כמו שאני – קוף.
גם אין לי תמונה של "לפני", כך שאני גם לא יכול לעשות השוואה ויזואלית של מצב הבטן שלי שהיתה לפני מספר חודשים (אני כבר לא זוכר מתי התחלתי את השינוי התזונתי הזה.

אבל הגעתי ליעד!!!

עכשיו החוכמה היא להמשיך הלאה, ולקראת ארוחת שישי המתקרבת היום, להקפיד ולהמשיך לאכול בריא ואף יותר חשוב מזה – להקפיד לאכול נכון.

אז תמונה שלי shitless לא תקבלו כאן, עד כמה שאתם בטח רוצים 🙂 תאלצו לקבל את המילה שלי…

אז עד הפעם הבאה – שבה אני אביא לכם איזו סקירה על מוצר או על מקום, מתכון או מסעדה או אפילו סתם טיול בארץ או בעולם חלק ראשון או חלק שני – נשתמע לנו חברים.

טורטייה מכוסמת ומה עושים איתה


אחרי שביקשו ממני כל כך יפה, ויותר מפעם אחת, הייתי חייב להעלות את המתכון של הטורטיות מכוסמת (באנגלית Buckwheat).

כמו שאמרה חברה שלי בפייס ואישה שאני מאד מעריך – "מגיל מסוים כוסמת זה טעים"… אז הגעתי לגיל הזה שלכוסמת אין כבר טעם וריח של אוכל לכלבים (יש לי כלבה – אני יודע מה הריח).

אז חזרה לעניינינו – טורטייה מכוסמת:
נתחיל בכוסמת – אנחנו נשתמש בכוסמת הירוקה – לא החומה הקלויה – וניקח לנו 500 גר' כוסמת ירוקה, נשרה אותה בקערה שעתיים – שלוש, נסנן ונשטוף היטב במים זורמים (לא חייב תמי4, אפשר גם מהברז).
את הכוסמת השטופה נכניס לקערה ונוסיף לה 3 ושלושת רבעי כוסות מים (עשיתי חישוב – 900 מ"ל מים).
עכשיו נוסיף את המלח. פה אנחנו נכנסים לדקדוקי טעם. אנחנו משתמשים במלח הימליה ורוד, שהטעם שלו עדין יותר ממלח ים או, רחמנא ליצלן, מלח גס.
מהמלח (הימליה ורוד – כן?) נוסיף בערך 2 כפיות.
בגדול – זהו. מה שנשאר עכשיו זה לטחון הכל עד דק – וכשאני אומר "עד דק" – אני מתכוון עד שנוצרת לנו בלילה אחידה ללא גושים.
בעזרת מצקת יוצקים בתנועה סיבובית את הבלילה למחבת חמה (בדיוק כמו שעושים קרפ) – מהמרכז כלפי חוץ – כדי לקבל קרפ (טורטייה) דק ואחיד, וכאשר רואים שהשוליים מתייבשות ומתחילות להתקפל, הופכים בעזרת מרית. יש לשים לב לא לנסות להפוך לפני כן כי אז הטורטייה תיקרע, וחבל.

זהו – זו כל התורה של הכנת טורטייה מכוסמת, לא מסובך מדי.

ואז מתעוררת השאלה – מה עושים עם הטורטייה ? אני אענה לכם (כמובן) – אנחנו אוהבים למרוח עליה טחינה (תוצרת בית), ואז ניתן לשים אנטי-פסטי שהזהיב והתרכך בתנור, או סלט ירקות ושווארמה מטופו (פוסט נפרד), כדורי פלאפל מחומוס מונבט שהבשילו בתנור, להכין ממנה פיצה עם גבינה טבעונית ובצל סגול עם ממרח עגבניות מיובשות home made… בקיצור – האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות – הכל כיד הדמיון הטובה.

אה… ובל נשכח את האחסנה והשימוש המאוחר – ניתן לעטוף את הטורטיות שנשארו בניילון נצמד ולהכניס למקרר, לפני ההגשה מומלץ לחמם מספר שניות (הטורטייה טעימה יותר כשהיא חמה).

עולם אחר TAYA


תקראו לי 'מפגר חברתי' או 'מוגבל קולינרי' אבל את מסעדת TAYA לא היכרתי (רחוב האופה 1 קדימה), ואחרי שהכרתי פתאום גיליתי שכולם מכירים את המסעדה ואף מהללים ומשבחים אותה… ואיפה אני הייתי כשכל זה קרה ???TAYA

להמשיך לקרוא

ללבב לביבות ולא לחנוכה


מתי אנו מלבבים (כן – זה הפועל) לביבות ? בחנוכה, כמובן… אבל מה קורה כאשר מכינים שניצלים ונשארת בלילה ? מן הבלילה אפשר להכין הרבה מאכלים טעימים – או בעברית – מטעמים. להמשיך לקרוא

סופגניות ללא גלוטן


חודש החגים עוד לא הספיק להישכח (תשאלו את הצמיגים בבטן שלי), וכבר מגיע עלינו חג נס פך השמן עלינו לטובה. לכבוד חג הנרות, הלביבות, הסביבונים ובעיקר הסופגניות – הבאתי מתכון שרץ בקבוצת הצליאק בפייס לסופגניות ללא גלוטן. אני מתנצל שאני לא יכול לתת קרדיט לבעל/ת המתכון, אבל הוא יוצא "פצצות לגבות". להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד כרגיל


אני מאחר… היות ואני לא אישה, דאגה אחת אפשר להסיר מהלב – אני לא בהריון.
אבל אני עדיין מאחר – את הפוסט הזה הבטחתי להעלות בערב כיפור (או יותר נכון – בבוקרו של ערב כיפור) וקצת לא הסתדרו לי הזמנים ואני מעלה אותו עכשיו – עוגת שוקולד ללא גלוטן, ללא סוכר וללא חלב… להמשיך לקרוא

פיצה בריאות


אז החלטנו שמשנים תפריט.
הורדנו קמח לבן, חלב פרה וסוכרים על כל תחליפיהם.

אני עדיין קצת חוטא מדי פעם בכוס קפה עם חלב וכריך מלחם "אמיתי" בעבודה… אבל הביתה אנחנו בעיקרון לא מכניסים אותם.

אז מצאנו ספר נפלא שנקרא "בלי ריטלין" ובתוכו מתכון לבצק של פיצה.
ניסינו את המתכון, שיצנו אותו קצת שיתאים אלינו (למרון שהוא מכיל קמצוץ של סוכר – לא צריך להיות פנאטים).

אז הנה המתכון – מתאים גם לטבעונים:

לבצק:

מערבבים חבילת שמרים, כוס וחצי מים וקמצוץ סוכר בקערה, מכסים אותה ונותנים לשמרים "לעבוד". כמה זמן ? בערך שעה, אם המקום לא קר.
אחרי ההתפחה מוסיפים שלוש וחצי כוסות קמח שיפון, שתי כפות שמן זית איכותי ומעט מלח ים אטלנטי.

מלח ים אטלנטי

מלח ים אטלנטי

אני רוצה לעמוד פה על הנקודה של מלח ים אטלנטי – אני בכלל אוהב להשתמש בו –
יותר ממלח שולחן או אפילו ממלח גס – המרקם, הצבע ואפילו המליחות שלו שונים
(הביטו בתמונה) –

 

ונחזור לבצק: נלוש אותו כעשר דקות עד שאנחנו מקבלים עיסה אחידה ואז ניתן לו לנוח ולתפוח בקערה בערך שעתיים (הכל תלוי בטמפרטורה).

מותחים את הבצק על תבנית עם נייר אפייה (אני נגד שימון תבניות ונייר אפייה גם דורש פחות ניקיון אחר כך) ומומלץ לדקור את הבצק עם מזלג – לא יותר מדי – זו לא מצה זו פיצה.

 

הרוטב:

רוטב לפיצה

רוטב לפיצה

מטגנים במחבת חצי בצל קצוץ דק עד שהוא מזהיב ומוסיפים שתי שיני שום.
מרסקים שלוש עגבניות אדומות (ללא הקליפה) עד שמקבלים מרקם של קונפיטורה ומוסיפים לבצל ולשום על המחבת. מערבבים הכל טוב טוב עד שמקבלים עיסה סמיכה.
נותנים לרוטב להתקרר ומורחים אותו על הבצק המתוח על התבנית.

אנחנו (לא טבעונים) הוספו זיתים וטונה לפיצה – אבל התוספות יכולות לבוא ככל העולה על רוחכם וכיד הדמיון הטובה.

מפזרים גבינה צהובה או כל תחליף שהוא – אנחנו השתמשנו בתחליף גבינה צהובה מקוקוס אבל אפשר להשתמש גם בתחליף גבינה מסויה.

בתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות נכניס את התבניות ונאפה את הפיצה שלנו חצי שעה בערך – תלוי בתנור – אתם כבר תראו מתי הפיצה מוכנה.

אפילו נדב, שהוא יותר בררן במה שנכנס לו לפה אכל – ובתאווה.

אז שיהיה בתיאבון ואל תגמרו הכל לבד.משולש פיצה בריאות

לחם עג'ון


יום רביעי, בנוהל שנהיה כבר הרגל בשבועות האחרונים, אני מגיע עם נדב להורים שלי לארוחת ערב ולינה. למה ? לא ממש משנה… אבל אנחנו עושים לנו ערב כיף של "גברים" ומשאירים את הבנות לערב כיף משלהן…

לחם עג'ון עם סלט ירקות

לחם עג'ון עם סלט ירקות

להמשיך לקרוא