איך אפשר ככה?

זה ממש בלתי אפשרי! אז הגעתי למשקל הרצוי, ואפילו הצלחתי לשמור עליו מספר חודשים. אבל העמדה שלי בעבודה נמצאת צמוד למטבח הראשי ולשירותים (כן – איכס, אני יודע), ואחרי כל פגישה מוציאים את כל הפחמימות האלה וממש אי אפשר לעמוד בפניהן – כל הכריכים הקטנים האלה (ואי אפשר לאכול רק אחד – חייבים שניים שלושה), עוגות השמרים, קרואסונים ממולאים ושאר דברי מאפה… ועוד לא דיברתי על הצהריים – פסטה, לזניה, אורז, תפוחי אדמה מוקרמים… אני נהיה רעב רק מלחשוב על האוכל.
אז אני מנסה להימנע, ואני מנסה לא לעבור ליד המטבח – אבל אני לא יושב קבוע בעמדה – אני גם צריך גם להגיע לעמדות אחרות ולספק פתרונות מחשוב שונים לעובדות ועובדים בחברה, וכל פעם אני עובר ליד המטבח ופשוט חייב לחטוף משהו לאכול – ואז ארוחת צהריים, ובבית אני שוב רעב – אז אוכלים מה שיש. אני נשברתי – אני מתקרב בצעדי ענק למשקל תלת ספרתי. אני ממש מרגיש לפעמים בולמי (:O).

הייתי אמור להכניס עכשיו איזו תמונה סקסית של המטבח עם כל הדברים הטובים שיש בו, אבל דווקא היום אין כלום. מזל. אז אני "טוחן" שקדים – שגם הם מפוצצים בשמן (ועלולים לגרום לסטלה קטנה אם אוכלים יותר מדי – בגלל שהם מכילים כמות מזערית של ציאניד – אבל לא השקדים המבוייתים, אלא שקדי הבר).

אני עדיין עולה כל בוקר על המשקל ועדיין מעדכן בשתי אפליקציות ורואה את הגרף עולה.
רואה אותו ובוכה על זה שאני לא מספיק חזק כדי לשמור על עצמי ועל משקל היעד שקבעתי לעצמי (ואפילו הצלחתי להגיע אליו בדם, יזע ודמעות).
אני זורק את כל ההישג שלי. אני – שהייתי כל החיים בכושר ובמשקל תקין, נאלץ להיאבק ברצון שלי לפחמימות. אפילו בדיקת הדם שביצעתי ממש לפני מספר ימים הראתה לי שאני אוכל פחות מדי חלבונים ויותר מדי פחמימות. ועם זאת, אני מגיע הביתה מיום עבודה וישר פותח את המקרר ואוכל שני בורקסים.

אז מה קורה עם ההבטחה שלי? נשארה בגדר מלים ריקות שתלויות על הפוסט וההר… לא רק שהוא גבוה ומחוץ להישג, הוא נהיה עוד יותר גבוע (או שאני יורד נמוך יותר) והפסגה פשוט מתרחקת ממני.

התחלתי לנסות ולעשות קצת תרגילים בבית, לפני המקלחת, אבל כולנו יודעים שזה צחוק מעבודה. אפילו אם יהיו לי שריר בטן, הם נבלעים מתחת לשכבת השומן שעוטפת אותי ורק מתעבה לה מיום ליום.

והשנקל שלי היום – אין לי בעצם אחד כזה. רציתי לכתוב משהו בסגנון של "תעשו מה שעושה לכם טוב", אבל על הטוב הרגעי הזה שאני מקבל באותה פחמימה ריקה, אני משלם אחר כך כשאני מביט במראה ועולה על המשקל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s