עולם אחר TAYA

תקראו לי 'מפגר חברתי' או 'מוגבל קולינרי' אבל את מסעדת TAYA לא היכרתי (רחוב האופה 1 קדימה), ואחרי שהכרתי פתאום גיליתי שכולם מכירים את המסעדה ואף מהללים ומשבחים אותה… ואיפה אני הייתי כשכל זה קרה ???

האמת היא שבתקופה האחרונה מיעטתי לכתוב ונמעתי עוד יותר מאירועי בלוגרים… סיבותי האישיות עמי… אבל ברגע שקיבלתי הזמנה זוגית למסעדה אסייתית ועוד פה קרוב, משהו בי אמר שאסור לי לוותר על ההזדמנות. וכל כך צדקתי.

יום שלישי, 7 בערב, אזור התעשייה של קדימה – מתחם רולדין. בחוץ אפילו מתחיל מזג אויר סגרירי, אבל אני לא מוותר – ממתין לזוגתי שתחיה ונכנס ראשון למסעדה.

היינו 4 או 5 זוגות של בלוגרים ואנשי תקשורת, יושבים ליד שולחן מאורך ומדברים עם עופר – אחד משלושת השותפים.

אז במאי (2017) המסעדה חוגגת 3 שנים להיווסדה. נאחל לה מזל טוב ועוד הרבה שנים של אושר ועושר קולינרי.

איך נולד פתאום הרעיון של מסעדה בסגנון אסייתי בצפון השרון ? עופר, אור ועידו – שלושת השותפים גדלו במושבי צפון השרון וגילו שמה שחסר פה זו מסעדה איכותית עם מזון משובח (לאו דווקא אסייתי). עופר, שניהל את רשת JOYA פגש את ירון (הימני בתמונה), שהיה אז השף, לאחר שסיים את לימודיו ב- FRENCH CULINARY INSTITUTE (!)

ירון משלב במנות שלו טעמים יפניים – סיניים – תאילנדים (יוצא מדהים if i can say so my self) עם חומרי גלם מעולים.

אז התחלנו עם מנות ראשונות

זה לא רק נראה טוב – זה גם טעים!
גיוזה וקלמארי (אה, בן… שכחתי לציין שהמסעדה לא כשרה)… וסלט פפאיה ירוקה…
הסלטים חוסלו תוך דקות, ואנו התכוננו לקראת המנה הבאה – אוניית הסושי

פה אני כבר לא אתאר לכם את סוגי הסושי שקיבלנו – אבל יש הכל מהכל – כולל סושי צמחוני וסושי טבעוני ו… הכל… איך אומרים ? "ולא נודע כי בא אל קרבו" היה יותר מטעים – היה עשוי במידה הנכונה – בסושי, המרכיב המרכזי הוא האורז – ואם הוא יוצא דביק מדי, עיסתי, או לא דביק מספיק – זה יכול להרוס את כל חוויית האכילה, ואצלי הצ'ופסטיקס כיכבו.

ואז הגיע המרק… מרק גיוזה עוף עם ציר צדפות, חלב קוקוס, גזר, פטריות, נבטים…
וחריף.
אז עכשיו נחלקו הדעות לשני מחנות – האם הוא חריף מדי או חריף מספיק…

בדבר אחד הסכימו שני המחנות – המרק היה טעים. גם אלה שטענו שהמרק היה חריף מדי (זוגתי למשל, שסולדת מחריפות באוכל), חיסלו את המנה כאילו אין מחר. הוא היה כל כך טעים – אנחנו קיבלנו דוגמית, אבל המלצרית מספרת שלקוחות מזמינים את המרק לזוג ואוכלים אותו כמנה ראשונה ביחד. אפשר להבין אותם.

עכשיו הגיע הזמן לאוכל האמיתי – המנות העיקריות – קיבלנו שלוש מנות (ומזל שהן היו במרכז, כי אחרי כל מה שאכלנו – לאף אחד לא היה מקום כבר למנה עיקרית שלמה)… אז קיבלנו את 'הגנרל טסו' את בא-לוק-לאק ופיסטוק נודלס…

ערמתי לצלחתי את שלושת סוגי המנות והתחלתי לבדוק אותן – לנודלס באמת היה טעם עדין של פיסטוק, ולא רק משבבי הפיסטוק שהיו מפוזרים מלמעלה, אלא גם מהנודלס עצמם… מיוחד וטעים. בא-לוק-לאק מגיע במקור ממסעדה ויאטנמית עם נגיעות של השף – מבוסס על בקר – ברקע יש מעט חריפות אבל ממש ברקע – לא מורגש כמעט וגנרל טסו (tsu), שקיבל את השם הלא מחמיא – גנרל טוסו (tuso) היה מעט מתקתק מדי לטעמי (ושוב – כל מה שאני כותב הוא לפי הטעם האישי שלי).
המנות מגיעות עם אורז (כמעט כולן).

חייב לציין דווקא כאן שהמסעדה היא Vegan Friendly, ידידותית לטבעונים (סושי עם טופו) ויותר חשוב מזה (לטעמי לפחות) – ידידותית לצליאקים ולרגישים ללקטוז… מאחר ושקד שלי רגישה גם לגלוטן וגם ללקטוז – יש להם מנות מיוחדות (כולל סושי). וכמובן, איך שכחתי – יש להם תפריט ילדים עם שניצלונים, סושי ועוד.

אחרי שפרקתי את מה שבער בליבי, נוכל לעבור לקינוחים – בננה לוטי (בננה מקורמלת בתוך סוג של פנקייק עם שוקולד נוטלה) ונמסיס קוקוס שמבוסס על מוס שוקולד אוורירי, שוקולד מריר, קרם קוקוס ועוד כמה דברים מתוקים…

בשורה התחתונה – הכל היה יותר מטעים אפילו. טווח המחירים סביר, ואנחנו החלטנו לאמץ את המסעדה כמסעדה האסייתית המשפחתית שלנו – צריך גם להביא את הילדים.

סך הכל, אם צריך לדבר בציונים – חמישה סמיילים מחייכים או חמישה ♥♥♥♥♥, לא משנה איך תקראו לזה – 5 מתוך 5.