את לינווד ברקלי פגשתי בספרי הקודמים 'בלי לומר שלום', 'אל תפנה את מבטך' ו- 'ביום שאיבדתי אותה'. מאד אהבתי את הסגנון הקולח שלו והכתיבה הרציפה. גם התרגום עושה חסד עם הספר והסופר ומכניס אותנו ישר לאווירת המתח הרצוייה.
בדיוק במידה.
תוכנת Whirl360 מסונכרנת עם Google Maps וניתן לראות Street View – כלומר לטייל ברחובות, כאילו אתה נמצא בעיר עצמה (כמובן שישר חיפשתי את הבית שלי).
לתומס קילברייד, סכיזופרן שמפחד לצאת מהבית, חושש שמא כל המידע הדיגיטלי יימחק יום אחד על ידי וירוס או פצצת אטום ויש לו זיכרון צילומי מדהים, התוכנה הזאת היא נס משמים. הוא יושב כל היום בחדרו, אי שם בארצות הברית, ומטייל להנאתו וזוכר את כל המקומות שבהם הוא טייל. הוא כמובן לא שוכח לעדכן את שירותי הבטחון של ארצות הברית (CIA במקרה הזה) בהתקדמותו ואף משוחח בטלפון עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון בנושא.
הסיפור מתחלק לשני חלקים, שלכאורה לא קשורים אחד לשני – מה בין הסכיזופרן שיושב ולומד מפות, לבין תובע כללי בשם מוריס סוצ'אק ששתי נשותיו הקודמות התאבדו וגם את השלישית מצאו בביתה ללא רוח חיים, אחרי שהשאירה לעוזר הנאמן של בעלה הודעת פרידה…
ואיך כל זה מקשר למתעמלת אולימפית שזכתה "רק" במדליית כסף במשחקים האולימפיים ברוסיה ?
תומס מבחין, באחד משיטוטיו ברחבי העיר ניו-יורק, בדמות שנראה כאילו ראשה עטוף בשקית וחושד שמדובר ברצח. הוא מכריח את אחיו – ריי – לצאת ולבדוק והלה עושה זאת באי רצון מופגן.
עד מהרה שני הסיפורים נקשרים אחד בשני ותומס וריי נכנסים למערבולת של שחיתות, הונאה ואפילו רצח – והכל על מנת לשמור על השם הטוב של… אממ… יש גבול לכמות הספוילרים שאני יכול לפזר בפוסט על ספר מתח.
המטרה שלי היא לשמור אתכם במתח ושתגלו לבד למה ה- FBI ביקרו את תומס וריי בבית ואיך זה קשור או לא קשור לאתר פדופיליה שנמצא במחשב של אביהם של השניים…
יותר מדי פרטים ופחות מדי אינופרמציה ?
את כל זה מצליח לינווד ברקלי להכניס בספר בן 426 עמודים בהוצאת 'מודן'.
את הספר תרגמה בכישרון רב נורית לוינסון.
קריאה מהנה