פיצה טבעונית (כמעט)

נכון, אתם צודקים! אני לא מתווכח עם אף מילה שאתם אומרים – פיצה זה לא דבר בריא. זה משמין, מלא כולסטרול, ג'אנק ועוד כמה מלים לא כאלה יפות.

אבל פעם בכמה זמן הנפש חפצה במשולש פיצה עסיסי ואין כמו פיצה עשויה ביד – עם בצק שתופח ותופח, מרודד ביד, מרוח ברוטב עגבניות עסיסי עם גבינה צהובה ותוספות כיד המלך וככל העולה על רוחנו.

אבל פה נכנסת הבעיה – לירון רגישה ללקטוז ושקד, אמנם לא מוכרת כצליאקית, אבל רגישה לגלוטן וגם רגישה ללקטוז. ממש משפחה אידיאלית לפיצה…

אז צריך למצוא בצק ללא בצק וגבינה ללא גבינה… נשמע משעשע ? לא בשביל הרגישים ללקטוז וגלוטן.

אז איך מכינים בצק שהוא לא "בצקי" ?

לוקחים שתי כפות שמרים יבשים.
מוסיפים להם שתי כוסות של קמח "קונדיטור" (שהוא זול יחסית לקמחים ללא גלוטן).
יוצקים כוס אחת של מים פושרים.
כפית אחת של מלח.
1/3 כוס שמן זית
ומערבבים הכל עד לקבלת עיסה אחידה – מין גוש דביק שכזה (לא נראה ידידותי לסביבה – אבל זה מה יש).

מכסים במגבת לרבע שעה ונותנים לבצק לתפוח.

אחרי התפיחה (צריכה להיות תפיחה יפה) – מרדדים על תבנית (מומלץ על ניר אפייה).

מחממים תנור ל- 200 מעלות ומורחים על הבצק שלנו את רוטב העגבניות – איש איש וסוד הרוטב שלו – אנחנו משתמשים ברוטב מוכן… אוי לבושה…

במקום גבינה צהובה עתירת שומן וכולסטרול, משתמשים באחד מעשרות תחליפי הגבינה הצהובה (כל אחד והתחליף גבינה הערב לחיכו – אנחנו משתמשים בתחליף של חברת "משו משו").

ועכשיו לתוספות – כאן באמת אפשר להתפרע – התוספת האהובה עלי היא גבינת פטה (יכולה להיות גם טבעונית) ואננס, הילדים אוהבים זיתים ירוקים וטונה (איך הלכה לה הטבעונות) וזוגתי שתחיה מסתפקת בזיתים ירוקים בלבד.

אופים בתנור החם למשך 20 דקות, מוצאים להתקררות קלה ובתיאבון.