יום חמישי בערב, זורקים את הילדים אצל גיסי ושמים פעמינו למרכז סוזן דלל לצפות בהצגה – ולא סתם הצגה – קומדיה על החיים. עם כל הבלגאן שקורה כאן בארץ, רצינו קצת לנקות את הראש ואני חייב לציין, שהצליחו.
איילה היא כל אחת מאיתנו – גרושה + 2, האקס לא משלם מזונות בזמן, מתזזת בין שתי עבודות ונעזרת באמא שלה לשלם שכר דירה.
עד כאן זה יכול להתאים ל- 90% מהגרושות בארץ.
מה בסך הכל היא מחפשת ? אהבה ? את הגבר הנכון ? קצת שקט ? להגשים חלום ישן ?
איילה מחפשת שני דברים בחיים – למצוא גבר גבר שיסחוף אותה למקומות שהיא לא היתה בהם בעבר והחלום השני הוא לשיר – לנסות להחזיר את הלהקה שלה מלפני 20 שנה – עת היתה בשנות העשרים המוקדמות לחייה.
ישבנו, זוגתי ואני, ובמשך שעה וחצי צחקנו על החיים עצמם. על מצבים שיכולים להתאים לאחוז גדול מאד מהאוכלוסייה (ולא צריך להיות גרושה בשביל להגיע למצבים האלה), על אמא פולנייה ושני ילדים (מעצבנים), על החיפוש הנכסף אחר הגבר הנכון ועל בעל הבית התל אביבי הממוצע (?) שמקטין את דירת 70 המטרים כדי…
במילה אחת – מצחיק. בשתי מלים – מצחיק מאד.
יום/שבוע בחייה של איילה. מיקרו-קוסמוס על העולם שלנו ועל סצינת הגרושים/גרושות בכלל.
מומלץ בחום.
רק לציין שההצגה מומנה ע"י גולשים בהד-סטארט
מאת: אורן נאמן ונעמה תורן
שחקנים: שירי דגני, פזית ירון מיניקובסקי, יוגב יפת, יואב ברלב, ירדן לויתן, עופר רוטנברג
במאי: ארז שפריר
ע. במאי: דנה ילס
מוסיקה: מאי לביא
לחן שיר הנושא: דן תורן
הפקה: עינת בסר
צילום תמונה ראשית: גדי דגון