בלי לומר שלום / לינווד ברקלי

קשה לי. קשה לי לעבור ליד חנות ספרים מבלי להיכנס ולהעשיר את הספרייה שלי בעוד איזה ספר, ורצוי ספר מתח – משהו שיקח אותי למקום רחוק ויוציא לי את הדאגות מהראש לשעה-שעתיים.

כשנמצאים באילת הדבר הופך להיות קשה שבעתיים, כי הספרים יותר זולים (ללא מע"מ)… אז נכנסנו כל המשפחה לאחת מרשתות הספרים והתחלנו לחפש. קודם כל מסתכלים בערימות של המבצעים – מצאתי לי שם איזה ספר שנראה לי מעניין – אני מאד אוהב ללכת עם תחושת הבטן שלי ולשלוף משהו "שמרגיש" לי נכון. הילדים בחרו לעצמם ספרים משלהם וזוגתי שתחיה, איך לא, הוסיפה לאוסף הפרטי שלה עוד איזה ספר בישול אחד או שניים. בספירה כוללת ראינו שאנחנו זכאים לעוד ספר במחיר מצחיק של 17 שקלים (ועוד 10% הנחה לחברי מועדון), אז התייעצתי עם המוכרת לגבי המלצות. היא המליצה לי בלב שלם על הספר 'בלי לומר שלום' של הסופר הקנדי לינווד ברקלי, כשהיא מספרת שזה ספר המתח הראשון שהיא קראה והיא לא יכלה להוריד אותו מהידיים.

השתכנעתי (זה לא היה ממש קשה)…

מסתבר שהספר, שיצא בשנת 2008 והוא ספר המתח הראשון של הסופר, קיבל אפילו ערך בוויקיפדיה (wow).

אז to make a long story short, מסופר על ילדה בת 14 מורדת, שחוזרת שיכורה הביתה (אבא שלה מחזיר אותה באמצע בילוי), נרדמת שפוכה על המיטה, קמה בבוקר וכל משפחתה נעלמת…

אחרי 10 שנים, היא נשואה ועם ילדה משל עצמה, הפרשה נפתחת שוב אחרי שנסגרה על ידי המשפחה כאירוע שלא פוענח.

המספר הוא בעלה של סינתיה – מורה לספרות יוצרת בבית הספר, שמנסה בכל כוחו ללכת עם אשתו ולסייע לה, אך חשדות מתחילים לכרסם גם בו…

את המשך הסיפור אני אתן לכם לקרוא. התחלתי לקרוא את הספר בחופשה באילת כשאני רובץ לי ליד הבריכה. את 100 העמודים הראשונים עברתי בצליעה כשהסיפור מדלג לו בין שלושה סיפורים שקורים בזמנים שונים ובמקביל – זה לא היה קל. 200 ומשהו העמודים הנותרים עברו לי כהרף עין, כשבסוף מתגלית האמת – והיא מפתיעה יותר מכל מה שדמיינתי.

אז הספר מקבל ממני ציון של שלושה חיוכים וחצי. המלצה ? מעניין אבל התחלה שנמתחת קצת יותר מדי.