חמישה סיפורי חיים

מוצאי יום העצמאות, זוגתי ואני מוצאים את עצמנו מפליגים דרומה בואכה מושב בן-שמן לפגישת חברים אצל הסופר ישראל חלוץ.

שום דבר לא הכין אותנו לבאות.

את הבית הקטן והצנוע מצאנו במהרה (עם עזרה לא קטנה מתכנת הניווט) ופגשנו בישראל, שבדיוק חזר עם ה… אוכל. ולא סתם – מגשים על גבי מגשים של מיני תקרובות מזון, סגורים בחבילות אטומות שישמרו על חומם.

בעוד אנחנו עוזרים לישראל להכניס את הארגזים (הלא קלים, אני חייב לציין), פגשנו בזוג נחמד שהגיע גם כן.

מתברר שישראל חלוץ עורך אחת לכמה זמן, מפגש חברים ומביא אנשים היקרים לליבו. על ספרו הקודם, 'האיש שאלוהים לא ראה', כבר כתבתי והוא, שאהב את כתיבתי, שלח לי את ספרו הבא – 'חמישה סיפורי חיים' הזמינני לביתו.

*

*

עכשיו כבר באתי מוכן. אחרי שקראתי את ספרו הקודם וקראתי על חייו, ידעתי לקראת מה אני הולך ואנה אני בא.

הייתי רוצה לשבת ולספר לכם על מה כל אחד מחמשת הספרים מספר… באמת שהייתי רוצה – אבל אז, נראה לי שאהרוס לכם את ההפתעה, המתח וההתרגשות שבכל אחד מהסיפורים הקצרים.

אומר רק זאת – הספר מכיל גם כן, חמישה סיפורים קצרים, פרי עטו של ישראל חלוץ, שבכולם הנושא המשותף הוא החיים…

ואחזור ברשותכם לאותו ערב, בו ישבנו ושוחחנו, כשאנו חולקים את אותה שיחה עם זוג נחמד נוסף שהיכרנו באותו ערב וכבר מצאנו לנו חברים ונושאים משותפים לשוחח עליהם.

בעוד אנחנו משוחחים, מעלה החברה החדשה שפגשתי את סיפור 'הפסנתר' שנגע מאד לליבה. הסכמתי איתה מיד שהסיפור אכן נוגע ללב, אך אותי ריגש דווקא הסיפור על סלינה ש… אמממ…. תקראו לבד.
לשמע אמרות אלו, ספק ישראל כפיו בהנאה ואמר שהוא שוחח עם לא מעט אנשים על השפר, וראה שכל אחד "מתחבר" לסיפור אחר מהחמישה. דבר זה מביא לו הנאה רבה, שכן כל אחד הוא שונה ואין שני אנשים שהם זהים אחד לשני, כמו שכל סיפור פורט על מיתרים אחרים.

אז.. To make a long story short… 'חמישה סיפורי חיים' – חמישה סיפורים שונים על חיים של אנשים שונים שמבקשים רק… לחיות…

מה שנותר לנו הוא ליהנות מהמזון המשובח ומהנגינה שליוותה את הערב – וורה זוגתו, שהפליאה לנגן על הפסנתר, חברתה שהצטרפה אליה בפסנתר שני ובשירה ופרופסור למוזיקה אחד שלחץ אחר כבוד באקורדיון.