יפו, ככה בקצרה

יום רביעי, 10 בבוקר. ממש באמצע החיים, התאספנו לנו כ- 25 בלוגרים ועיתונאים ברח' יפת פינת לואי פסטר ביפו לסיור טעימה מהספר 'יפו' של אלינוער רבין.

לצערנו הסופרת לא חשה בטוב ולכן ליווה את הטיול מנהל נמל יפו לשעבר, הידוע בכינויו 'צ'יפס'.

אלינוער רבין מוכרת בעיקר לאוהבי הבישול והאוכל. היא הוציאה עד היום כ- 50 ספרי בישול (?!), אבל הפעם היא החליטה לקחת את זכרונות ילדותה ולשלב אותם עם הנופים והמקומות של היום.
הספר מצטרף לספרים על ירושלים ונצרת.

הספר מחולק לפי רחובות, כלומר אילו אטרקציות נוכל למצוא בכל רחוב או אזור (שוק הפשפשים, למשל).

אלינוער רבין

את סיורנו התחלנו ברחוב יפת 21, בחנות לדלתות ישנות (עמ' 130). בחנות המשפחתית הזאת מביאים האב והבן דלתות וחלונות ממצרים, תורכיה ומרוקו. את החלונות והדלתות שמובאים לארץ משייפים, מחדשים ומוכרים, כאשר ישנם לקוחות שמבקשים במפורש לא לעבוד על העץ ולהשאיר אותו כפי שהוא הגיע במקור.

קצת למעלה משם, ברחוב יפת 39, נמצאת מאפיית עטייה (עמ' 137). כמו בחנות הקודמת, גם כאן מדובר בעסק משפחתי שעובר מדור לדור, ועכשיו הדור השלישי כבר מפעיל את המאפייה.
טעמנו שם סמבוסק ופיתות שמיוצרות במקום

מאפיית עטייה

שמנו פעמינו לרחוב לואי פסטר, בואכה העיר העתיקה של יפו ולא יכולנו שלא לעצור בקפה 'בסמה' (רחוב לואי פסטר 5), שם שמענו את סיפורו המרתק של בית הקפה שהוקם עוד בשנת 1912 ונקרא על שם… חיוך… מעניין ? מאד !

פגשנו שם את בעלת המקום עליא אבו-שמיס, בעלת רקורד מרשים בתחום ההוראה והיזמות (בשנת 2012 היא נבחרה בין 100 האנשים המשפיעים של העיתון דה-מרקר), שמשמרת את בית הקפה כמעט כפי שהיה, כולל תמונות אותנטיות.

קפה בסמה

עכשיו נכנסנו כבר לעיר העתיקה של יפו. שם, בינות לסמטאות ולרחובות עם השמות המיוחדים, הגענו לרחוב 'מזל דגים' מס' 18 ופגשנו את דומי (עמ' 80). פסלת אומנית בעיסת נייר מיוחדת שהיא רוקחת בעצמה. הדמויות שישבו אצלה על המדפים וטפסו על הקיר ממש דיברו אלינו בשפה שאנחנו מבינים. הן היו כל כך אמיתיות וכל כך… חיות! זאת המילה שחיפשתי. היתה שם חיות מדהימה בינות לפסלים השותקים.

דומי

הנקודה הלפני אחרונה שלנו היתה ברחוב נתיב המזלות 23 אצל 'עדינה פלסטלינה' (עמ' 71). שם, עוד לפני שהספקנו להבין איפה אנחנו, הציגו בפנינו סרטון קצר המראה את יכולתו המדהימה של חומר לשמור על פרופורציה גם כאשר מקטינים אותו לגודל של גרגיר חול. במשך 7 שבועות בנו מה-"פלסטלינה" (חומר על בסיס פולימרי) את דמותה של מרילין מונרו ואז בלחיצות, פשוט הקטינו והקטינו את המוצר… עדינה וסמי מפסלים בחומר ומשלבים בתכשיטים גם כסף וזהב.

עדינה פלסטלינה

בשנת 2006, בעקבות עבודות שיפוץ, נמצא חלל מעוגל מתקופת הברונזה שכנראה שימש לבית מרחץ…

ואיך אפשר לסיים סיור ביפו, ובמיוחד ביפו העתיקה, בלי לשבת ולטעום משהו ?! אז ישבנו במסעדת אבראג' בכיכר קדומים (עמ' 66) וסעדנו את ליבנו באוכל ביתי ים תיכוני.

*

זהו.

נגמר הסיור, אבל יפו עדיין גדולה ויש מספר לא מבוטל של עמודים בספר שעדיין

אבראג'

לא ביקרנו בהם. כמו בית החולים הצרפתי, כנסיות, חנות הדגים של עבדו, ארט נובה – חנות לציורים רכים ועוד ועוד…

את הספר אי אפשר לסיים ביום אחד, גם לא ביומיים. צריך להכין שיעורי בית, לשבת עם מפה ולתכנן את המסלול או את האיזור שבו רוצים לבקר.
הכי חשוב – אוכל בטוח יהיה במסלול.

*

הספר בהוצאת 'מדיה 10', מכיל כ- 240 עמודים של הוראות הגעה, פירוט וצילומים מקסימים של הצלמת מיכל רביבו.