העטלף – פלדרמאוס / יוהן שטראוס

 

יצא הגורל והוזמנתי לאופרטה 'העטלף' (Fledermaus) מאת יוהן שטראוס בהיכל התרבות התל אביב.

תשאלו – מה לי ולאופרה או אופרטה ? אז אני אגיד לכם. אין קשר.
יש פשוט קטע נגינה אחד שאני מאד אוהב (דקה 2:57 עד דקה 3:59) ובשבילו אמרתי שאני מוכן ללכת ולראות… וחוץ מזה הכרטיסים בחינם – אז למה לא להעשיר את עולמי באיזו אופרטה משובחת בת 140 ועוד בניצוחו של המאסטרו זובין מהטה ?
האופרטה היא באמת בת 140, יצאה בשנת 1874, פרי עטו (או נוצתו – מה שהיה אז) של יוהן שטראוס הווינאי.

נעזוב את התורים, הפקקים, הלחץ והדוחק. האולם מהמם (למי שלא היה שם) – מכל מקום רואים בבירור את הבמה והאקוסטיקה מצוינת.

אני, שציפיתי לשמוע מוזיקה בלבד (כמו ששומעים בקישור המצורף) –

הופתעתי שלבמה עלה, לא אחר מאשר צביקה הדר (?!) והסביר לנו את מהלך האופרטה…

הוא הסביר שכאשר האופרטה מוצגת שלא עם כל התפאורה והתלבושות, נהוג להזמין קומיקאי/בדרן שיסביר את מהלך העניינים בין מערכה אחת לאחרת כמובן, בסוג של הומור…
התברר גם שקיבלנו, ביבוא ישיר מאירופה, קבוצת זמרי אופרה (שנשארו למרות האזעקות והפחד מטילים כאלה ואחרים) ששרו את האופרטה – שאפו.

אז במה נתחיל ?
הרקע של האופרטה – פעם היו שני חברים. לאחד קראו פון אייזנשטיין ולשני קראו ד"ר פאלקה.
שנה שעברה, התחפש פאלקה לעטלף ופון אייזנשטיין השאיר אותו לבד בעיר (שיכור), מה שגרם לו לעלבון נוראי בבוקר, כשכל העיר חשבה שהוא ערפד וצחקו עליו.
הדוקטור נשבע לנקום, ויום הנקמה הגיע!!!

בעזרתי של הנסיך אורלופסקי, הוא מארגן מסיבה (הנסיך אורלובסקי מגולם כבר 140 שנה ע"י אישה…).
רגע… נחזור מערכה אחת אחורה… פון אייזנשטיין אמור להיכנס לכלא לשמונה ימים על העלבת עובד ציבור… אבל הוא מקבל הזמנה מהנסיך אורלופסקי להגיע למסיבה של אלכוהול ותענוגות. הוא כמובן מעדיף ללכת למסיבה ומשקר לאשתו (רוזלינדה) שהוא הולך לבית המעצר… אהמ… גם רוזלינדה לא כזאת תמימה, וברגע שבעלה יוצא, נכנס המורה שלה לפיתוח קול (אלפרד) ומחזר אחריה במרץ. לפתע מגיע מפקד הכלא (פרנק) ומבקש לקחת את פון אייזנשטיין. רוזלינדה, שהבינה שבעלה שיקר לה, משכנעת את אלפרד להתחזות לבעלה וללכת לכלא במקומו כדי לשמור על כבודה. הוא כמובן מסכים ובזאת מסתיימת המערכה הראשונה.

מערכה שניה – זו היא המסיבה… האלכוהול זורם כמו מים ויצרים ושכרון חושים מתערבבים אחד בשני. כל אחד מגיע ומציג את עצמו כמישהו אחר (בלי ספוילרים מיותרים), רק נגיד שרוזלינדה (מחופשת) מצליחה להשיג הוכחה לכך שבעלה הוא נואף…

במערכה השלישית כולם בבית המעצר, מנסים לשחרר את אלפרד המסכן אבל דבר גורר דבר, כל התחפושות מהמערכה הקודמת יורדות ויש בלגאן אחד גדול ואושר עילאי לצופים. עד כאן מה שאני יכול לספר בלי לעשות יותר מדי ספוילרים…

*

שורה תחתונה – מומלץ. אפילו יותר ממומלץ. חובה. מעבר להרחבת האופקים, מדובר כאן במשהו קלאסי שעדיין משעשע, גם אחרי כל כך הרבה שנים, מוזיקה נפלאה (כמו ששמעתם או שאתם עדיין שומעים ברקע), אומנים נפלאים ו… פשוט נפלא. זה מה שיש לי להגיד על משהו שהוא חדש בשבילי ואני מקווה שיבואו עוד בעתיד.