החווה – טום רוב סמית / ביקורת…

אני לא יודע אם אני יכול לקרוא לזה ביקורת קריאה, כי לא ממש קראתי את הספר עד הסוף…

החווה

מתוך 352 העמודים שלו, הצלחתי (במאמצים) להגיע לעמוד 200 (פלוס מינוס).

ההתחלה מצויינת – דניאל, בן ה- 30 שמסתיר את זהותו המינית מהוריו המתגוררים בשוודיה מקבל יום אחד טלפון מאביו שמודיע לו כי אימו אינה בריאה בנפשה והיא נמלטה ממוסד סגור…
נשמע מעניין.

מיד לאחר מכן הוא מקבל טלפון מאימו המודיעה לו שאביו טופל עליה האשמות שווא ומנסה לאשפז אותה בכפייה.
היא בדרך אליו ללונדון והיא תספר לו את כל הסיפור.

*

הספר בנוי ממונולוגים. בעיקר מונולוג של האמא שמספרת את הסיפור ומדי פעם גם הבן, דניאל, משחיל מילה או שתיים כדי להראות שהוא עדיין נמצא פה ומקשיב.

אני מתנצל בפני כל מי שכתב שהספר הזה הוא "מעולה" ו- "מצויין" או "מרתק"… כי אני ממש (אבל ממש) לא מוצא אותו כזה.

יכול להיות שזו הכתיבה המיוחדת של הספר, ללא הפרקים או שהספר הוא סיפור של מספר חודשים המתומצת לכ- 300 ומשהו עמודים.

לי זה ממש "לא עשה את זה", וכמו שכתבתי בהתחלה – החזקתי מעמד עד עמוד 200 והחלטתי שיש גבול עד כמה אני מוכן "לסבול" למען האומנות.

יכול להיות שאם הייתי ממשיך לקרוא המתח היה מתגבר… אבל לצערי… נכנעתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s