*
הזדמן לי לא מזמן להגיע למוזיאון לאומנות ישראלית ברמת גן. כן – יש דבר כזה.
מ- 15 באוקטובר (2013) למשך 3 חודשים יציג המוזיאון 4 תערוכות, של 4 אומנים ישראלים (חלקם ידועים יוצר וחלקם ידועים פחות) – באולם הראשון מציג סשה אוקון, צייר שעבודותיו בתצוגה זו עוסקות בשלושה דברים עיקריים : גוף האדם, מיניות וטכניקה.
התמונה הזאת, שנקראת 'גבר ואשה' תפסה את עיני. ממבט ראשון נראה כאילו האישה סובלת, אולם מבט מעמיק יותר מראה את ההנאה שהיא חווה (מישהו אמר BDSM ?)
ניתן לראות את ידה השמאלית מונחת מתחת ללחיה ופניה אומרות עונג צרוף, שלא לדבר על הגבר "המכה" שאי אפשר שלא לראות שהוא נהנה.
בחרתי לפתוח דווקא בתמונה זו – האם תמונה כזאת במוזיאון היא אומנות, או שמא פורנוגרפיה לשמה ?
*
למשל בשתי התמונות הבאות ניתן לראות את ההבדל בין בריחה מוצלחת לאחת שלא עלתה כל לו יפה…
עד כמה בן אדם מוכן להקריב על מנת לברוח מ… משהו ?
לקפוץ מקצה צוק כשהוא לא לובש דבר על גופו ? לקפוץ לתוך שמים סוערים כאשר יש רק שביב תקווה מפציע בין העננים.
*
אני לא מתיימר להיות מבקר אומנות. לא למדתי אומנות וכל מה שיש לי זו החוויה האישית שלי והעוצמה שאני מקבל כשאני צופה בציורים.
*
בשלושת הציורים הבאים נראה כיצד מתמודד אדם עם "רכיבת" האישה עליו
האסוציאציות שעולות כאן הן רבות וכל אחד יכול יכול להזדהות עם תמונה אחרת… לא סתם הן אחת ליד השניה.
*
עכשיו אתם צריכים לשאול את עצמכם (כל אחד בתוכו) – "האם לצייר אנשים עירומים או עירומים למחצה זו פורנוגרפיה או אומנות ? והיכן עובר הקו ?
אני לא אמשיך ואלאה אתכם בפרטים ובתמונות (ספוילר), אבל בתור התצוגה הראשונה שנכנסים אליה במוזיאון, מקבלים ממש "בום" לפנים מהעוצמה שהציורים הגדולים האלה (3 מטרים על 1.60מ' כל אחד) מקרינים מהקירות.
בספר שהוצא ע"י המוזיאון מתוארים הציורים ונראות גם הסקיצות שלהם כמו גם התמקדות בפרטים מתוך הציור.
*
לגבי שאר התצוגות, הן יגיעו בפוסטים הבאים.
בכל מקרה – מומלץ בחום.
אומנות או פורנוגרפיה,את זה ישפוט הצופה,בהתאם לראות עיניו,דבר המתרחש בראשו. אני מסכים להבחנת אייל באבד,אשר מציין שהוא לא מבקר אומנות.
אהבתיאהבתי
אצפה בתערוכה בחודש אוקטובר.
אהבתיאהבתי
במקרה גם אני צפיתי בתערוכה הזו ואני שותף ךתחושות שלך …היה שם עוצמה …היה שם ניעה בחיים של אחרי השיא והרצון להיות עדין עסוקים בפעילות מינית כחלק מתך ה"חים" ….בעיני זו לא פורנוגרפיה …זו אומנות והדרך של האומן לומר לנו שיש חיים אחרי …תודה על אחלה ביקורת
אהבתיאהבתי
פינגבק: חדוות היצירה–רות צרפתי | Eyal's Blog
פינגבק: יושב על הגדר–לא מה שנשמע | Eyal's Blog