אז עשיתי פאדיחה…
מודה ומתוודה.
נרשמתי לתחרות בישול של רוטב סויה 'יאמאסה' (זאת לא הפאדיחה)
מגניב… בסך הכל, מה שצריך לעשות זה להכין איזה שהוא מתכון על בסיס רוטב סויה (של יאמאסה כמובן), לצלם קצת ולשלוח חזרה.
נשמע פשוט, נכון ?
אחת ושתיים פשט ידיים ומשך בגזר… פתחתי ספרים, התיעצתי עם משפחה, חברים, אורחים ושאר מיני ירקות והחלטתי להכין רצועות חזה עוף מוקפץ, כמובן על בסיס של סויה (יאמאסה – כבר אמרתי ?)
Phase One :
לקחתי את חזה העוף השלם, ניקיתי אותו, חתכתי לרצועות אכילות, הכנתי מרינדה על בסיס רוטב סויה, עם עוד כמה דברים טובים בפנים, ערבבתי ונתתי למשרה להיכנס עמוק לתוך העוף. כעבור 24 שעות חיממתי את הווק, שפכתי פנימה עוד קצת רוטב סויה, הוצאתי את הרצועות והתחלתי בהקפצה…
עד כאן נשמע טוב, נכון ? גם אני חשבתי ככה עד שקרו שלושה דברים, שההסתברות שהם יקרו ביחד היא די אפסית… אבל הם קרו :
- מתברר ששכחתי לצלם את כל שלבי ההכנה…
- נדב (בן 4 וחצי) נפל והייתי צריך לרוץ אליו – לא נורא, הכל בסדר. רק שפשוף קל ברגל.
- מאחר ולא עבדתי עם כמויות מדוייקות… טוב – זה תיכף…
סופו של הסיפור הוא שהחזה עוף "קצת" נשרף לי בווק (אסור להשאיר משהו על האש כשעוזבים את הכיריים!) ומה שכן נשאר מעט לא שרוף היה בלתי אכיל בעליל, עקב שימוש יתר ברוטב מלוח…
*
אני כולי בעסה. מה עושים עכשיו ? מכינים עוד חזה עוף ?
כבר לא נשאר זמן וקיבלתי מייל מעדי שעוד מעט ונגמר לי זמן הגשת המתכון…
אחת ושתיים שינסתי מותניים והלכתי על בטוח :
סלט כרוב.
Phase Two :
מאחר וסיימתי את רוטב הסויה (בבקבוק הקטן), הלכתי והתארגנתי על עצמי לבקבוק סויה חדש (גדול יותר).
- מכניסים לקערה חצי כרוב לבן פרוס לרצועות (של בערך ס"מ אחד).
- לצנצנת (אטומה) מכניסים :
- רבע כוס סוכר.
- רבע כוס חומץ.
- רבע כוס שמן זית.
- רבע כוס רוטב סויה.
- משקשקים את הצנצנת עד שכל הסוכר נמס.
- קולים שומשום (אפשר גם להוסיף מעט צנוברים) ומוסיפים לקערה עם הכרוב.
- לפני ההגשה שופכים את תכולת הצנצנת על הכרוב, מערבבים ומגישים.
בתיאבון.
Eyal's Blog 