כפר יונה – מכפר לעיר (?)


רקע :

כפר יונה נוסדה בשנת 1932 על ידי קבוצת פועלים. היא נקראת על שמו של יונה פישר, שרכש את האדמה בשנת 1928 לצורך גידול הדרים.

יונה נפטר בשנת 1929, אולם בנו ואחיו המשיכו את חזונו ובינואר 1930 עלו 10 חקלאים על הקרקע והחלו לעבד את השטח.

בט"ו בשבט שנת 1932 עלו התושבים הראשונים על הקרקע. עשרת הבתים הראשונים נבנו ברחוב המייסדים והם כללו שני חדרים ומטבח, ושירותים בחצר.

בשנת 1933 הוחל בבניית סדרה שנייה של עשרה בתים נוספים.

בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת כלל הישוב כ- 70 משפחות והן נאלצו לקלוט כ- 750 עולים מארצות ערב. כפר יונה הפכה להיות המעברה הגדולה באזור.

מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עובר היישוב התפתחות וחידוש עם התווספותם של תושבים חדשים שגילו את יופיו הכפרי של המקום וסמיכותו לאזור המרכז. סלילתו של כביש 6 בשנים האחרונות קידמה רבות את היישוב והוא הפך למבוקש עוד יותר. (מתוך אתר מועצת כפר יונה)

המצב כיום :

כיום הישוב מונה למעלה מ-19 אלף תושבים והוא כולל תושבים ותיקים וחדשים ובעיקר הרבה צעירים שבאו לגדל את ילדיהם ביישוב כפרי.

תכנון עתידי של כפר יונה

1. לישוב אין אזור תעשייה, בניגוד לישובים הסמוכים אליו (ולאו דווקא גדולים ממנו כמו נתניה) – קדימה-צורן, פרדסיה, אבן יהודה, תל-מונד, קלנסואה. אי-לכך, אין לכפר מקורות הכנסה, למעט הארנונה ובתי העסק המעטים.

2. כבר היום ניתן לראות תכנון ובינוי של מעל ל- 2,000 יח"ד, כאשר כ- 4,000 יח"ד נוספות נמצאות בתכנון.

  • * הבתים המתוכננים להיבנות היו במקור של 9 – 14 קומות, אולם בפועל גובהם עולה על כך.
  • * ברצוני להפנות אתכם לספרה של הפרופ' רחל אלתרמן – 'מגדלים כושלים' ובמיוחד לאחת מפסקות הפתיחה בעמ' 16 : " עוד בטרם ניגשו החוקרים למחקר זה, צוות המחקר הצביע על חומרת הבעיה הצפויה בישראל בהקשר לתחזוקה של בניינים גבוהים למגורים, והזהיר מפניה. החוקרים היו מודעים לידע שהצטבר בארצות מערביות אחרות  ‑ שהוא כיום בחזקת "מן המפורסמות" – הוא ידע מוצק, המסתמך על ניסיון עגום בן עשרות שנים. מן המפורסמות היא המסקנה, שמבנים גבוהים למגורים בהסדר של "בית משותף" מתאימים רק לקבוצות האוכלוסייה האמידות מאוד. אולם הסתבר, שבישראל ידע זה אינו מוכר, ומה שכבר מזמן אינו טעון הוכחה כיום בארצות המערב האחרות, דורש הסבר ושכנוע בישראל."
  • * פרופ' אלתרמן מדרגת את המגדלים לשלושה גבהים עיקריים : עד 9 קומות, 10 – 20 קומות, מעל 20 קומות.
  • מאחר וכפר יונה, גם כעיר, פונה לציבור שמחפש דירות בפריפריה, זולות יחסית, אין באפשרותו של ציבור זה לממן אחזקה שוטפת של מגדל שגובהו עולה על 8-9 קומות.
    * דבר זה יגרום להזנחת המבנים (הן חיצונית והן פנימית, יוריד את ערך הדירות וייצור אזורי "סלאמס".
  • * בעמ' 76 באותו ספר, כותבת הפרופ' את מסקנותיה : "… החיפוש אחר הסדר שיבטיח תחזוקה ארוכת טווח במגדלי מגורים בישראל טרם הסתיים. מן הראוי שנושא שהצגנו יעורר טלטלה בקרב יזמי הנדל"ן מחד וגופי התכנון הלאומיים מאידך.  במציאות הישראלית, בה גרות כל שכבות האוכלוסייה במגדלי מגורים – והשיעור עוד צפוי לעלות באופן חד  ‑ אין פתרון קל לבעיית התחזוקה. קיים פער אמיתי בין העלות של תחזוקה בת קיימא, לבין הכושר והנכונות של מרבית משקי הבית לשלם את העלות…"
  • 3. הכביש היחיד שמוביל את הכפר ומחוצה לו הוא כביש מס' 57, המשמש ככביש רוחב מכביש מס' 6 (מחלף ניצני עוז) במזרח, דרך כביש מס' 4 (צומת השרון – בית ליד) ועד לכביש מס' 2 (מחלף נתניה) והעיר נתניה במערב.
  • * הכביש מנקז אליו, בנוסף לאלה הבאים מכביש 6, גם את כל הישובים הנמצאים מזרחית לכפר יונה.
  • * כיום עוברים על הכביש כ- 100,000 כלי רכב ביום (!), ובשעות הבוקר נסיעה של כ- 10 ק"מ לנתניה יכולה לארוך גם 50 דקות ויותר.
    * כביש עוקף 57 המסומן במפה אינו נמצא בתוכנית החומש של מע"צ וגם הוא מתוכנן בשלב א' להיסלל מצומת בורגתה במזרח ועד רחוב גילה במערב. המשך הכביש וחיבורו לכביש מס' 4 אינו אושר עדיין.
  • * אפשרות נוספת שעומדת בפני המתכננים היא, הרחבת כביש מס' 57 הקיים משני מסלולים בכל נתיב ל- 3 מסלולים בכל נתיב נסיעה… אפשרות זו אינה אפשרית מבחינה פיזית, עקב מגבלות טכניות של הכביש היום. הכביש הינו ברובו ללא שוליים (דבר שאינו מאפשר לרכבי חירום לעבור בו) ונחשב כביש "אדום". כמו כן, תוואי הכביש, הכולל עלייה תלולה, שאינה מאפשרת שדה ראייה, ואחריה ירידה תלולה – עבר כבר תאונות דרכים לא מעטות.
  • * מצב זה הינו מצב בלתי נסבל והוגשה כבר עתירה לבית המשפט העליון לגבי בנייתם של כ- 650 יח"ד.
  • * לעניות דעתי (ושל רבים מחבריי), אין לאפשר תוספות בנייה עד שלא ייסלל כביש גישה נוסף לישוב (הדבר נמצא כרגע על שולחנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה).
  • 4. מרבית התושבים (הוותיקים והחדשים) שהגיעו לגור כאן, באו מן הערים הגדולות אל חיק הכפר השלו שבו בתים צמודי קרקע, דירות גן-גג והבניינים הגבוהים ביותר הם בני 5 קומות.
  • 5. בכפר יונה אין אף נקודת הזנקה לרכבי חירום (משטרה / מד"א / כב"א)
  1. נכון שיש יתרונות (בעיקר כלכליים) להעברת הישוב מסטאטוס של כפר לסטאטוס של עיר. אולם ! כל עוד לא התבצע תכנון אורבאני על ידי מהנדס ערים, אסור בתכלית האיסור להפוך את כפר יונה לעיר !

מחשבה אחת על “כפר יונה – מכפר לעיר (?)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s