בראנצ' ארוך

יום שני, 11 לפנה"צ, אני וחבר נוסעים לראות את הפלא הבא של ישראל – 'קניון עיר ימים'.

מה אני אגיד ? המקום ענק ! פשוט הולכים והולכים והמקום לא נגמר… 3 קומות על שטח של כמעט 50,000 מ"ר… הולכים והולכים וממש לא רואים את הסוף.

אחרי סיבוב של שעה בערך, הגיע הזמן לארוחת צהריים – מה אוכלים ? כמובן – סושי !

מאחר שאני וידידי חובבי סושי נלהבים, שמחנו לדעת שפתחו סניף של המסעדה 'קיוטו' בקניון.

איך מגיעים ? הולכים ישר ישר ישר, עולים לקומה השלישית, ממשיכים ללכת ואחרי הסיבוב שמאלה, ממתינות לנו מארחת ומלצרית חייכניות ונחמדות ששואלות אם אנחנו מעוניינים לשבת בחוץ או בפנים.

בחרנו לשבת בפנים.

אני לא חושב שהיו יותר מ -10 אנשים בכל המסעדה (טוב, עדיין מוקדם). ואנשי הצוות (שאני הצלחתי לקלוט) היו מארחת, שתי מלצריות, 2 מגלגלי רולים (SUSHI MAKER) ועוד מישהו שהציץ כל הזמן מהחלון במטבח מאחור.

מיד כשהתיישבנו הגיעה אלינו אחת המלצריות ושאלה אם אנחנו מעוניינים לשמוע על המלצת המקום על יין לבן (מה הקשר?), הודינו לה אבל ויתרנו על היין – אם כבר אלכוהול עם סושי זה סאקה בטמפ' החדר. עיינו בתפריט וכל אחד מאיתנו הרכיב לעצמו את המנה המועדפת עליו. (המחירים סבירים בהחלט, יחסית למקום).

ביצענו את ההזמנה אצל המלצרית שעברה לידינו.

את השתייה קיבלנו מייד.

את הסושי קיבלנו אחרי כמעט עשרים דקות של המתנה…

אם זה הזמן שלוקח לשני אנשים להכין 5 רולים, כאשר המסעדה ריקה כמעט לגמרי, אני לא רוצה לחשוב מה קורה בשעת הלחץ (Rush Hour).

הסו-שף עוד התבדח איתנו ואמר ש "עכשיו אני מכין את ההזמנה שלכם…"

המנות הגיעו והמלצרית "הזהירה" אותנו שהדג חי (טוב שהיא עושה את זה אחרי שההזמנה מגיעה…).

ממבט ראשון בצלחת, ה- "מאקי" לא באותו גודל, מכאן נובע שהם באו מרולים שונים, אבל מה שיותר הפריע לי במראה על הצלחת היה הדבר הירוק הזה שקראו לו "ווסאבי" נראה חולה, כהה עם טביעות אצבע של מי שגלגל אותו לכדור והכי חשוב – לא טעים ולא חריף…

הרולים בגדלים שונים והנקודה הירוקה כהה בצד שמאל למעלה אמורה להיות ווסאבי

הפרח הכתום אמור לפצות על הטעם ?

נו – שויין, התחלנו להיות קצרים בזמן, בכל זאת עברה כבר חצי שעה מאז שנכנסנו, אז נאכל ולא נעשה פרובוקציות.

ביס ראשון במאקי רול והבנתי שעשיתי טעות בזה שנכנסנו לכאן.

הסתכלתי על חברי וראיתי שהוא חושב אותו דבר בדיוק – האורז היה פשוט לא מוכן מספיק, לא דביק מספיק ולא רך מספיק.

התלבטנו בינינו אם לבקש להחליף את שתי המנות, אבל אמרנו שאם זה המצב של האורז, אז כל הרולים הבאים שנבקש יגיעו באותו טעם, ואם נבקש משהו אחר ייקח להם שעתיים להכין… אז ישבנו, בלענו את גאוותנו וסיימנו לאכול.

הזמנתי חשבון (שגם אותו קיבלנו אחרי 10 דקות בערך), שילמנו והשארנו טיפ צנוע.

החוויה עצמה לא היתה רעה, האווירה בהחלט נעימה, עם מקלות הבמבוק על הקירות המסודרים בצורות המזכירות "יפן" וגלילי הברזל המרותכים לתקרה (?).

לדעתי האישית – הם פישלו בענק. גם בזמנים וגם בטעם.

אז שיהיה בתיאבון בפעם הבאה במקום אחר.

מחשבה אחת על “בראנצ' ארוך

  1. איל אם אתה מחפש סושי טעים אז יש מישהו במושב אמץ שעושה סושי ממש טוב.
    יש לו קייטרינג של סושי ובימים שני ורביעי משעה שש בערב הוא מכין בבית ואנשים מזמינים בטלפון ובאים אליו לקחת. 20 ₪ לרול 8 חתיכות ו25 אם אתה רוצה מטוגן. הכל טרי וטעים מאוד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s