לפני כמה ימים קיבלתי מהמורה של הבת שלי מייל.
היום המורים כבר לא שולחים מכתבים עם הילד – הם שולחים מייל להורים.
הרבה יותר נוח, ומאחר ואני מקבל את המיילים ישירות לנייד שלי – זה בכלל תענוג.
אז כמו שכתבתי, קיבלתי מייל מהמורה של הבת שלי (כיתה א') – ביום שישי שקד צריכה להרצות במשך 60 שניות על … עגבניה.
אז כמו אבא טוב, נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש חומר על עגבניות (ויש לא מעט – ואפילו מפתיע).
אבל בעצם, איך הילדה תלמד ? אז התיישבנו שנינו מול המחשב, פתחתי לה את מנוע החיפוש של גוגל ואמרתי לה לרשום "עגבניה" וללחוץ על 'חיפוש'.
ילדה בת 6 וחצי עם שליטה מצויינת בעכבר אבל עוד לא למדה לקרוא בלי ניקוד – נתגבר.
פתחנו את ויקיפדיה בערך 'עגבניה' ומצאנו חומר.
לאט לאט, עם המון סבלנות קראנו שורה אחרי שורה (לימדתי אותה את המשמעות של "נקודה" בסוף משפט), ולמדנו על העגבניה.
דבר שני, פתחנו את מעבד התמלילים (וורד), כתבנו כותרת ושאלתי אותה מה היא זוכרת ממה שקראנו (היא קראה – אני תיקנתי).
היא קצת בלבלה נתונים אז חזרנו לויקיפדיה וקראנו שוב (פעם שניה זה היה יותר קל).
וכך נכתבו להם מספר משפטים שיצרו הרצאה, שאורכה בערך 60 שניות (מדדנו זמן), כשהיא קוראת את מה שכתבה, בלי ניקוד (פעם ראשונה).
הוספנו קצת תמונות להעביר בכיתה כדי להוסיף פיקנטריה – היא בחרה את התמונות.
כמה היא גדולה כבר, התינוקת שלי. כבר בת 6 וחצי, בכיתה א' וכבר צריכה לעמוד מול כל הכיתה ולהרצות. איזו גאווה לילדה הקטנה שלי.
סיפור מתוק, השראה לכל הורה איך להתמודד ולהינות מהפרוייקטים הראשונים של ילדנו
כל הכבוד אבא
אהבתיאהבתי
תודה תודה.
עכשיו הפחד הוא מהפרוייקטים שעוד יבואו
אהבתיאהבתי